עמידות לאינסולין 09.06.2021

תפקיד הג'וג'נום בהתפתחות עמידות לאינסולין

מחקר שהתפרסם בכתב העת Gut מצא כי לג'וג'נום תפקיד משמעותי חשוב במנגנון העמידות לאינסולין - מעקף שלו יכול לסייע בפינוי גלוקוז

מטרת המחקר היתה לבחון את תפקיד הג'וג'נום בהתפתחות עמידות לאינסולין בבני אדם ובחיות ניסוי. במחקר השתתפו 24 אנשים המיועדים לניתוחים בריאטריים מסוג biliopancreatic diversionי(BPD) או Roux-en-Y gastric bypassי(RYGB). רמת הרגישות לאינסולין נבדקה באמצעות מודל מינימלי של מבחן העמסת סוכר במתן פומי, לפני התחלת הניסוי ושבוע לאחר הניתוח.

בנוסף, בחיות הניסוי החוקרים הסירו את הג'וג'נום מהמעי וממנו יצרו לולאת מעי אשר עודנה מחוברת לאספקת הדם והעצבים המקורית ולה גישה משתי סטומות. החוקרים חיברו את הקצוות החופשיים של המעי זה לזה ליצירת רציפות מעי. איזוטופים יציבים של גלוקוז ניתנו לקיבה וללולאה המעי בנפרד.

במבדקי in vitro השתמשו החוקרים בהפטוציטים או מיובלסטים ממקור אנושי וחזיר על מנת לבחון את ההשפעה של פלזמה מהנבדקים על גלוקוניאוגנזה, ספיגת גלוקוז ומסלולי העברת אותות של אינסולין.

תוצאות המחקר הדגימו כי רגישות האינסולין [SI*104] בגוף שלם היתה 0.54±0.12 לפני תחילת המחקר לעומת 0.82±0.11 לאחר BPDי[p=0.024], ו-±0.090.41 לפני תחילת המחקר לעומת 0.65±0.09 פיקומול/דקה לאחר ניתוח RYGB [p לא מובהק]. כמו כן מדד פיזור הגלוקוז (Glucose Disposition) עלה רק לאחר ניתוח BPD.

בחזירי המחקר נמצא כי הרגישות לאינסולין היתה נמוכה באופן מובהק כאשר הגלוקוז ניתן ללולאת הג'וג'נום ביחס למתן גלוקוז לקיבה (שטח תחת העקומה של קצב פינוי הגלוקוז [Rd]/אינסולין*10 היה 1.82±0.31 לעומת 2.96±0.33 מילימול/פיקומטר/דקה, p=0.0017).

ניתוח המטבוליטים הראה כי התבנית של הפעילות המטבולית לא השתנה לפני ואחרי הניתוח ליצירת לולאת הג'וג'נום. החוקרים מצאו כי יש ביטוי רב יותר של סובסטרטים של גלוקוניאוגנזה - דבר המסמן  רגישות לקויה לאינסולין.

לאחר מתן פלזמה מלולאת מעי החזיר או מנבדק אנושי לפני ניתוח בריאטרי נצפתה עלייה בביטוי גנים לפסופו-אנול-פירובט קרבוקסיקינאז וגלוקוז-6-פוספטאז ביחס למתן גלוקוז מחזירים לאחר הסרת הג'וג'נום או מאנשים לאחר הניתוח.

כמו כן נמצא כי גירוי מיובלסטים על ידי מתן פלזמה מלולאת ג'וג'נום החזיר או מאנשים שטרם עברו ניתוח בריאטרי הפחית את רמת ספיגת הגלוקוז, פוספורלציות Ser473-Akt וביטוי GLUT4 ביחס למתן פלזמה מחזיר לאחר כריתת הג'וג'נום או אנשים לאחר ניתוח בריאטרי.

מסקנת החוקרים היתה כי המעי הפרוקסימלי הינו שחקן חשוב בוויסות הרגישות לאינסולין. החתימה המטבולית שנצפתה במחקר הראה כי המעי הפרוקסימלי מעורב בתהליכי גלוקוניאוגנזה ועמידות לאינסולין ברקמת שריר. על כן, ניתוח בריאטרי העוקף את הג'וג'נום מועיל מבחינת פנוי גלוקוז מהמעי בתהליכים מתווכי אינסולין.

מקור:

Angelini G, et al. (2021) “Small intestinal metabolism is central to whole-body insulin resistance” Gut, June 2021; Vol. 70, Issue 6, p.1098-1109. dx.doi.org/10.1136/gutjnl-2020-322073

נושאים קשורים:  מחקרים,  ניתוח בריאטרי,  עמידות לאינסולין,  גלוקוניאוגנזה,  לולאת ג'וג'נום,  ביטוי גנטי,  פינוי גלוקוז
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות