אוסטאוארתריטיס 22.06.2021

עיכוב EZH2 מקטין את אובדן הסחוס ואת הפגיעה הפונקציונלית הקשורה לאוסטאו-ארתריטיס

עיכוב פרמקולוגי של היסטון מתיל טרנספראז EZH2 מעכב את התקדמות מחלת אוסטאו-ארתריטיס ומשפר את התפקודים המוטוריים במודל ניסויי בעכברי OA

ידוע כי היסטון מתיל טרנספראז EZH2 מוגבר במחלת אוסטאו-ארתריטיס (OA), שהינה המחלה הראומטית הנפוצה ביותר ברחבי העולם. מחלה זו מהווה סיבה מובילה בעולם למוגבלות. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של עיכוב EZH2 על דגרדציית סחוס, דלקת ומוגבלות פונקציונלית.

בניסוי במבחנה, נבחנו שני מצבים, האחד אובדן תפקוד של EZH2 והשני מצב ללא אובדן תפקוד של EZH2. הניסוי בוצע על כונדרוציטים ארטיקולריים במחלת OA אשר עברו סטימולציה עם IL-1β. בניסוי בתאי חי, האפקט של עיכוב EZH2 נחקר במודל עכבר עם OA אשר עבר הסרת מיניסקוס מדיאלית (MMX). השינויים ברקמה הוערכו באמצעים היסטולוגיים והמוגבלות הפונקציונלית של העכבר הוערכה באמצעות אקטימטריה וגלגל ריצה. בתאי מבחנה, ביטוי יתר של EZH2 החמיר את הפעולה של IL-1β בכונדרוציטים מה שהגביר את הביטוי של גנים המעורבים בתהליכי דלקת, כאב (NO, PGE2, IL6, NGF) וקטבוליזם (MMPs) ואילו עיכוב EZH2 באמצעי פרמקולוגי, המעכב EPZ-6438 הפחית את האפקט של IL-1β. בניסוי על רקמה מחוץ לגוף העכבר, עיכוב EZH2 הפחית את דגרדציית הסחוס המאוקטבת על ידי IL-1β. בתאי חי בגוף העכבר, הזרקה תוך מפרקית של מעכב EZH2 הפחיתה את דגרדציית הסחוס ושיפה את התפקודים המוטוריים של עכבי ה-OA.

מחקר זה מדגים כי עיכוב פרמקולוגי של היסטון מתיל טרנספראז EZH2 מעכב את התקדמות מחלת אוסטאו-ארתריטיס ומשפר את התפקודים המוטוריים במודל ניסויי בעכברי OA, כלומר EZH2 יכול להוות מטרה אפקטיבית בטיפול ב-OA באמצעות הפחתת קטבוליזם, דלקת וכאב.

מקור: 

Lyess Allas et al. (2020). NATURE. https://doi.org/10.1038/s41598-020-76724-9

נושאים קשורים:  אוסטאוארתריטיס,  EZH2,  סחוס,  היסטון מתיל טרנספראז,  מחקרים
תגובות