במחקר שהתפרסם בכתב העת Diabetes Care מצאו כי לאקסנטיד יש השפעות חיוביות על רמות גלוקוז בסרום ועל רמות המוגלובין מסוכרר, אך לא נמצא הוכחות כי תרופה זו משנה את התהליכים הטרשתיים, וממילא לא נמצאה השפעה חיובית על תחלואה קרדיווסקולרית.
עוד בעניין דומה
מחקרים עדכניים הראו כי תרופות לסוכרת מסוג Glucagon-like peptide 1 receptor agonists - GLP-1RAs מפחיתות גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים ואירועים קרדיווסקולריים. ממצאים אלה תומכים באפשרות שתרופות אלו מאטות את התפתחות טרשת עורקים. החוקרים בחנו האם נטילה של אקסנטיד אחת לשבוע מפחיתה התפתחות של רובד טרשתי בעורקי התרדמה בחולים עם סוכרת2.
המחקר בוצע בשיטת מחקר מקרה-בקרה פרגמטי, אקראי עם סמיות כפולה בו השתתפו 163 חולים אשר הוקצו אקראית (ביחס של 2:1) לקבוצת אקסנטיד (n=109) או קבוצת אינבו (n=54). שינויים בהרכב ונפח הרובד הטרשתי בעורקים הקרוטידים נבדק לאחר 9 ו-18 חודשים מתחילת המחקר בעזרת multicontrast 3 Tesla MRI. רמות של גלוקוז, ליפידים ותגובה תפקודית של האנדותל נמדדו בפלסמה בצום ולאחר ארוחה עשירה בשומנים לאחר 3, 9, ו-18 חודשים מתחילת המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי אקסנטיד הוריד את רמות המוגלובין המסוכרר (HbA1c) [שינוי משוער מול אינבו 0.55%, p=0.0007], ורמות גלוקוז בפלסמה בצום ולאחר ארוחה (19 מ"ג/ד"ל, p=0.0002, ו-25 מ"ג/ד"ל, p<0.0001, בהתאמה).
שינוי בנפח הרובד הטרשתי בעורקים הקרוטידיים בקבוצת ההתערבות (0.3±2%) לא היה שונה מזה של קבוצת מקרי הביקורת (-2.2±8%; p=0.4).
השינוי שנצפה בנפח הרובד הטרשתי בקבוצת ההתערבות נמצאה קשורה לשינוי ברמות ההמוגלובין המסוכרר (r=0.38, p=0.0004), משקל גוף, ורמות גלוקוז בפלסמה (r=0.29, p=0.007- עבור שניהם).
בין הקבוצות לא נמצא הבדל מובהק בשינוי הרכב הרובד הטרשתי, משקל גוף, לחץ דם, תפקוד אנדותליאלי ורמות פלסמתיות של טריגליצרידים בצום או לאחר ארוחה.
מסקנת החוקרים היתה כי אקסנטיד בשימוש שבועי למשך 18 חודשים משפר את השליטה ברמות הגלוקוז בדם, בצום ולאחר ארוחה. עם זאת, תרופה זו לא שינתה כלל את נפח או הרכב הרובד הטרשתי בעורקים הקרוטידים.
תוצאות אלו מעלות את האפשרות כי השפעות נוגדות טרשת קצרות טווח של תרופות מקבוצת GLP-1RA אינה משחקת תפקיד בהגנה מפני תחלואה קרדיווסקולרית של חולים עם סוכרת סוג 2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות