סרטן ערמונית 07.07.2021

האם הקרנה ממוקדת במינון גבוה של הנגע התוך-ערמוניתי הדומיננטי הינה יעילה?

חוקרים בחנו את היעילות של הקרנה ממוקדת של ה-DIL במינון גבוה במקביל להקרנה במינון נמוך של שאר הערמונית, ומצאו כי גישה זו לא הייתה יעילה יותר מהקרנה במינון נמוך יותר של כל הערמונית

הנגע התוך-ערמוניתי הדומיננטי (DIL) הוא האתר השכיח ביותר להישנות מחלה לאחר מנה יחידה של ברכיתרפיה במינון גבוה (HDR-BT) לטיפול בסרטן מקומי של הערמונית.

במחקר שפורסם בכתב העת Radiotherapy & Oncology נבחנו הרעילות והתוצאים הקליניים של העלאה ממוקדת של המינון ב- DIL במקביל להפחתת המינון בשאר הערמונית.

במחקר נכללו 50 מטופלים עם אדנוקרצינומה מקומית של הערמונית, שקיבלו פרקציה יחיד של HDR-BT בין נובמבר 2012 ליולי 2016. מינון של  21 גרי כוון אל ה-DIL, ושאר הערמונית טופלה באמצעות אחד משני לוחות זמנים של הפחתת המינון. התוצאים העיקריים כללו חוסר עדות ביוכימית למחלה (bNED), הישרדות ללא הישנות מקומית (LRFS) והישרדות ללא גרורות (MFS). התוצאים המשניים כללו רעילות מאוחרת במערכת המין ודרכי השתן, במערכת העיכול או בתפקוד המיני. ניתוחי קפלן-מאייר עם מבחן לוג הדרגות שימשו להערכת bNED, LRFS ו-MFS.

תחת מעקב חציוני שנמשך 70.6 חודשים, בקרב 15 חולים התפתח כישלון ביוכימי, כולל 8 מהקבוצה שטופלה באמצעות הפחתת מינון מינורית לאזורים בערמונית שאינם DIL (קבוצה 1) ו-7 בקבוצה שטופלה עם הפחתת מינון בינונית (קבוצה 2). ה-bNED לחמש שנים היה 88% בקבוצה 1 ו-76% בקבוצה 2 (p = 0.05). ה-FFLF הכולל ל-4 ול-5 שנים בקבוצה 1 היה 100% ו-96%, בהתאמה, ובקבוצה 2 92% ו-84%, (p = 0.03). לא דווח אודות רעילות חריפה בדרגה G3 או יותר במערכת המין ודרכי השתן, או בדרגה G2 ומעלה במערכת העיכול. ערך ה-IIEF החציוני ירד בששת החודשים הראשונים, ולאחר מכן השתפר עד כדי שיא של ציון חציוני של 20 לאחר 54 חודשים.

לסיכום, טיפול מוקדי מוגבר ל-DIL לא הביא לשיפור השליטה הביוכימית או המקומית לאחר טיפול יחיד באמצעות HDR בלבד, בהשוואה למצופה מטיפול יחיד בעוצמה של 19 גריי לבלוטה כולה.

מקור:

Armstrong, S et al. Radiotherapy and Oncology. 2021 Jun;159:67-74.doi: 10.1016/j.radonc.2021.03.018.

נושאים קשורים:  סרטן ערמונית,  מינון קרינה,  טיפול בקרינה,  מחקרים
תגובות