נשים בגיל הפוריות נמצאות בסיכון להריון ולזיהומים המועברים במגע מיני (STI). הבנת הגורמים לרכישת STI, כולל קשרים לאמצעי מניעה הנמצאים בשימוש נרחב, יכולה לסייע בהפחתת שכיחות ה-STI והתחלואה נלווית.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Sexually Transmitted Infections בחנו החוקרים את הסיכון ל-STI בקרב נשים שהוקצו באופן אקראי לשימוש באחד משלושה אמצעי מניעה. החוקרים ערכו ניתוח משני על מנת להעריך את הסיכון לכלמידיה ולזיבה, במחקר קליני שיועד במקור להערכת הסיכון ל-HIV בקרב 7,829 נשים בגילאי 16-35 שהוקצו לשלוש זרועות.
בכל אחת מהזרועות נעשה שימוש באמצעי אחר למניעת הריון: זריקה תוך-שרירית של מדרוקסיפרוגסטרון אצטט ארוך טווח (DMPA-IM), התקן תוך רחמי (IUD) מנחושת או עם לבונורגסטרל (LNG). השכיחות של כלמידיה וזיבה הוערכה על פי זרועות המחקר ושיעור השכיחות (PR) נבדק באמצעות שימוש ברגרסיה לוג-בינומיאלית.
בזמן תחילת המחקר שכיחות הכלמידיה והזיבה היתה 18% ו-5% בהתאמה. לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות הכלמידיה בזמן הביקור האחרון בין זרוע התקן הנחושת לזרוע ה-DMPA-IM, ולא בין זרוע התקן הנחושת לזרוע התקן ה-LNG.
בהשוואה בין זרוע ה-DMPA-IM לזרוע ה-LNG נמצא כי בזרוע ה-DMPA-IM הסיכון לכלמידיה היה נמוך באופן מובהק (PR 0.83, רווח בר-סמך 95%: 0.72 עד 0.95). עבור שכיחות הזיבה בביקור האחרון, נמצא הבדל מובהק רק בין זרוע DMPA-IM לבין זרוע התקן הנחושת, עם סיכון נמוך יותר בזרוע ה-DMPA-IM (PR 0.67, רווח בר-סמך 95%: 0.52 עד 0.87).
לסיכום, הממצאים מראים כי הסיכון לכלמידיה ולזיבה עשוי להשתנות בהתאם לשימוש באמצעי מניעה שונים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין טוב יותר את מנגנוני הרגישות לכלמידיה ולזיבה הקשורים לשימוש באמצעי מניעה.
מקור:
תגובות אחרונות