מיאלומה נפוצה 27.07.2021

האם יש מקום לשפר את המשלב הטיפולי הקיים למיאלומה נפוצה?

במחקר נבדקה התועלת בהוספת דאראטומומאב למשלב מבוסס מעכבי פרוטאוזום דור שני, המכיל את התרופות קרפליזומיב, לנלידומד ודקסהמתזון לטיפול במיאלומה נפוצה

לאחרונה החלו לחקור את התועלת בהוספת טיפול עם דאראטומומאב למשלב המשולש המקובל לטיפול במיאלומה נפוצה חדשה אשר טופלה כבר עם כימותרפיה מסוג מלפלאן והשתלה של תאי גזע המטופואיטיים אוטולוגיים. המשלב המקובל מבוסס על מעכבי פרוטאוזום ומכיל את התרופות בורטזומיב, לנלינומיד ודקסהמתזון.

במחקר זה החוקרים בדקו את התועלת בהוספת דאראטומומאב למשלב מבוסס מעכבי פרוטאוזום דור שני המכיל את התרופות; קרפליזומיב, לנלידומד ודקסהמתזון.

מטרת המחקר היתה לבחון את בטיחותה ויעילותה של המשלב קרפליזומיב-לנלידומד-דקסהמתזון-דאראטומומאב לטיפול בחולים עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה. זאת בהיעדר טיפול עם כימותרפיה מסוג מלפלאן במינון גבוה והשתלת תאי גזע המטופואטיים אוטולוגיים.

המחקר בוצע בשיטת מחקר פיילוט קליני וקורלטיבי והתקיים במרכז האונקולוגי Memorial Sloan Kettering Cancer enter בעיר ניו יורק. למחקר גויסו מטופלים עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה בין 1 באוקטובר 2018 ועד 15 בנובמבר 2019. משך המעקב החציוני עמד על 20.3 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 19.2-21.9).

הנבדקים עברו שמונה טיפולים בסבבים של 28 ימים. במהלך הטיפול קיבלו המטופלים קרפליזומיב במתן ורידי במינון 20/56 מ"ג/מ2 (בימים; 1,8,15); לנלינומיד במתן פומי במינון 25 מ"ג (בימים 1-21); דקסהמתזון במתן פומי או תוך-ורידי במינון של 40 מ"ג אחת לשבוע (במהלך סבבים 1-4) ובמינון של 20 מ"ג לאחר סבב 4; ודאראטומומאב במתן תוך-ורידי במינון 16 מ"ג/ק"ג (ימים 1, 8, 15, 22 [סבבים 1-2]; ימים 1, 15 [סבבים 3-6]; ביום 1 [סבבים 7+8]).

התוצא העיקרי שנבדק היה שיעור מחלה שאריתית מינימאלית (Minimal Residual Disease - MRD), בהיעדר טיפול עם כימותרפיה מסוג מלפלאן והשתלת תאי גזע המטופואטיים אוטולוגיים. תוצאים משניים כללו קביעה של בטיחות וסבילות של הטיפול החדש, בחינה של שיעורי התגובות הקליניות לפי International Myeloma Working Group, הערכה של שרידות ללא התקדמות המחלה (progression free survival - PFS) ושיעורים של שרידות כללית (Overall Survival - OS).

במחקר השתתפו 41 נבדקים שנמצאו מתאימים (גיל חציוני של 59 שנים; טווח של 30-70 שנים); 25 (61%) נשים, 20 (49%) עם מיאלומה נפוצה בסיכון גבוה.

תוצאות המחקר הדגימו כי 29 מתוך 41 (71%, רווח בר-סמך של 95%; 54-83%) מטופלים השיגו את התוצא העיקר (MRD שלילי במח העצם; רגישות של 10-5), ועל בסיס זה נקבע כי המחקר היה מוצלח. זמן חציוני להשגת MRD שלילי עמד על 6 סבבי טיפול (טווח של 1-8 סבבים). תוצאים משניים של תגובה כללית לטיפול או תגובה חלקית/מלאה עמדו על 100% ו-95% בהתאמה. לאחר 11 חודשי מעקב, שיעורי PFS לשנה עמדו על 98% (רווח בר-סמך של 95%; 93-100%) ושרידות כללית עמדה על 100%.

תופעות הלוואי הקשות (דרגה 3 או 4) הנפוצות ביותר היו נויטרופניה (12 מטופלים [27%]), פריחה (4 מטופלים [9%]), זיהומי ריאה (3 מטופלים [7%]) ועליה בשיעורי ALT בדם (2 מטופלים [4%]). לא דווחו על מקרי תמותה כלל.

מסקנת החוקרים היתה כי במחקר זה, שבוצע ללא הקצאה אקראית, בו טיפלו במיאלומה נפוצה עם משלב מרובע של קרפליזומיב-לנלידומד-דקסהמתזון-דאראטומומאב נמצא כי משלב זה קשור לשיעורים גבוהים מאוד של MRD שלילי ול-PFS בחולים עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה.

מקור:

Landgren O, et al. (2021) “Safety and Effectiveness of Weekly Carfilzomib, Lenalidomide, Dexamethasone, and Daratumumab Combination Therapy for Patients With Newly Diagnosed Multiple Myeloma: The MANHATTAN Nonrandomized Clinical Trial”. JAMA Oncology April 2021. Vol. 7, Issue 6, p. 862–868. doi:10.1001/jamaoncol.2021.0611

נושאים קשורים:  מחקרים,  מיאלומה נפוצה,  דאראטומומאב,  מעכבי פרוטאוזום
תגובות