סוכרת 22.09.2021

האם ניתן לנבא החמרה גליקמית עם אי סבילות לגלוקוז או סוכרת סוג 2?

מטרת המחקר היתה לזהות גורמים מנבאים להחמרה במצב הגליקמי במתבגרים ומבוגרים עם אי סבילות לגלוקוז או אבחון חדש של סוכרת סוג 2

בדיקת תגר גלוקוז במתן פומי (Oral Glucose Tolerance Test - OGTT)

במחקר שהתפרסם בכתב העת Diabetes Care נמצא כי תגובה מופחתת של תאי β למבחני התגר בבסיס ניבאה החמרה גליקמית במבוגרים ומתבגרים כאחד, בעוד היפרגליקמיה ניבאה החמרה במתבגרים ועמידות לאינסולין ניבאה החמרה גליקמית במבוגרים בלבד.

מטרת המחקר היתה לזהות גורמים מנבאים להחמרה במצב הגליקמי במתבגרים ומבוגרים עם אי סבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance - IGT) או אבחון חדש של סוכרת סוג II, במחקר RISEי(Restoring Insulin SEcretion).

במחקר השתתפו 91 מתבגרים (גילאי 10-19 שנים) אשר הוקצו אקראית (ביחס של 1:1) לקבל טיפול עם מטפורמין למשך 12 חודשים (MET) או שלושה חודשים עם גלרגין ולאחר מכן 9 חודשים עם מטפורמין (G-MET).

בנוסף, השתתפו 267 מבוגרים שהוקצו אקראית לקבלת 12 חודשי טיפול עם מטפורמין (MET), גלרגין ולאחר מכן מטפורמין (G-MET), לירגלוטייד וצטפורמין (LIRA+MET) או אינבו. כלל הנבדקים עברו בדיקת מהדק היפרגליקמי (Hyperglycemic Clamp) ובדיקת תגר גלוקוז במתן פומי (Oral Glucose Tolerance Test - OGTT) של 3 שעות לפני תחילת המחקר ולאחר שלושה, שישה ושניים-עשר חודשי הטיפול וכן לאחר 15 ו-21 חודשים (בתקופה שלאחר סיום הטיפול). מודלים של COX זיהו מדדי בסיס המנבאים החמרה גליקמית (עליה של 0.5% בהמוגלובין המסוכרר [HbA1c] לעומת הבסיס).

תוצאות המחקר הדגימו החמרה במצב הגליקמי בקרב 17.8% מהמתבגרים לעומת 7.5% מהמבוגרים לאחר 12 חודשים (p=0.008) ובקרב 36% מהמתבגרים לעומת 20% מהמבוגרים לאחר 21 חודשים (p=0.002). בקבוצת המתבגרים לא נצפתה עדיפות של טיפול אחד על משנהו מבחינת החמרה גליקמית. בקרב המבוגרים קבוצת LIRA+MET הדגימה החמרה פחותה במצב הגליקמי כעבור 12 חודשים, ביחס לקבוצת האינבו (יחס סיכונים של 0.21, רווח בר-סמך של 95%, 0.05-0.96, p=0.044).

בכלל הנבדקים נמצא כי תגובה פחותה של תאי β לאחר בדיקת מהדק היפרגליקמי בבסיס ניבאה החמרה גליקמית לאחר 12 ו-21 חודשים (p<0.01). תגובה פחותה של תאי β לאחר OGTT בבסיס ניבאה החמרה גליקמית כעבור 21 חודשים (p<0.05). במתבגרים, ערכי בסיס גבוהים יותר של HbA1c ותגר גלוקוז של שעתיים ניבאו החמרה גליקמית לאחר 12 ו-21 חודשים וערכי גלוקוז גבוהים בצום ניבאו החמרה גליקמית ב-21 חודשים (p<0.05). במבוגרים, רגישות מופחתת לאינסולין לאחר מבחן מהדק היפרגליקמי ו-OGTT ניבאו החמרה גליקמית לאחר 21 ו-21 חודשים (p<0.05).

מסקנת החוקרים היתה כי החמרה גליקמית נפוצה יותר במתבגרים ביחס למבוגרים עם אי סבילות לגלוקוז או אבחנה חדשה של סוכרת סוג 2. הגורמים המנבאים החמרה גליקמית כללו תגובה מופחתת של תאי β בבסיס עבור שתי הקבוצות, היפרגליקמיה בקבוצת המתבגרים ועמידות לאינסולין בקבוצת המבוגרים.

מקור:

Susan Sam, et al. (2021) “Baseline Predictors of Glycemic Worsening in Youth and Adults With Impaired Glucose Tolerance or Recently Diagnosed Type 2 Diabetes in the Restoring Insulin Secretion (RISE) Study”. Diabetes Care, September 2021. Vol.44, Issue 9, p. 1938-1947. doi.org/10.2337/dc21-0027

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  אי סבילות לגלוקוז,  עמידות לאינסולין,  בדיקת תגר גלוקוז במתן פומי,  המוגלובין מסוכרר,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות