פיסטולות בעורקים כליליים גדולים אינן תופעה נדירה. עם זאת, פיסטולות מסוג זה עלולה להוביל לעומס יתר על כלי הדם בריאה ועל מערכת הלב השמאלית. חסימה של פיסטולות כאלו מתבצעת באמצעות טכניקה כירורגית או צנתורית. עם זאת, ישנו מספר מוגבל של דיווחים על תוצאים מוצלחות של טיפול צנתורי בפיסטולה במהלך התקופה הניאונטלית.
עוד בעניין דומה
בכתב העת American Journal of Case Reports הציגו רופאים תיאור מקרה של תינוקת שנולדה בשבוע 37 להריון במשקל לידה של 2,615 גרם, בלידה נרתיקית רגילה.
במהלך בדיקתה הגופנית זוהתה בהאזנה ללב אוושה מתמשכת חזקה שהגיעה מן המרווח הבין-צלעי הרביעי הימני. בבדיקת אקו-לב זוהתה פיסטולה בין העורק הכלילי הימני לחדר ימין. שלושה ימים לאחר הלידה התפתחה אצל התינוקת מצוקה נשימתית והיא נזקקה לטיפול באמצעות לחץ אוויר חיובי רציף כדי לסייע לה בנשימתה.
עקב החמרה הדרגתית בקוצר הנשימה, עברה התינוקת ביום השמיני צנרור קנה וחוברה למכונת הנשמה. הרופאים העריכו כי קוטר הפיסטולה הינו כ-5 מ"מ, ועל כן עשו שימוש בפלאג וסקולרי מסוג Amplatzer Vascular Plug 4 (AGA Medical Corporation).
לנוכח הסיכון לאיסכמיה של שריר הלב עם מכשירים נוספים, ההליך הופסק על אף קיומו של דלף מתמשך. לאחר ההליך מצבה הקליני של התינוקת השתפר באורח משמעותי, ולבסוף הצליחו לגמול אותה מתמיכה נשימתית.
לסיכום, השימוש במכשיר לחסימת כלי דם המתרחב באופן עצמאי אפשר להתמודד עם מצב מסכן חיים זה. סגירה מוחלטת של דלף איננה נדרשת בהכרח ויש לשקול את כדאיותה אל מול הסיכון הקיים לפגיעה באספקת הדם לשריר הלב.
מקור:
Yamada, S et al. American Journal of Case Reports. 2021 Sep 20;22:e933079.doi: 10.12659/AJCR.933079
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות