פוליפים נזאליים (NPs) נמצאים כתחלואה נלווית שכיחה לאסתמה. הבדלים מבחינת האנדוטיפ והפנוטיפ של המחלה עשויים להיות בעלי השפעה טיפולית עבור מצבים אלה של תחלואה נלווית, כולל טיפולים ביולוגיים.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההבדלים הפוטנציאליים בין ביו-מרקרים מסוג 2, תפקודי ריאה, ושליטה על המחלה אצל מטופלים עם אסתמה לצד NPsי(AwNPs) ואלה עם אסתמה בלבד (A).
במחקר נכללו 140 מטופלים עם אסתמה בינונית עד חמורה עם או בלי NPs בבדיקה אנדוסקופית אשר נטלו טיפול קורטיקו-סטרואידי בשאיפה במינון של 800 מיקרוגרם ומעלה ולפחות משאף קו שני אחד. הנתונים נאספו לפני תחילת טיפול ביולוגי, וכללו רמת אאוזינופילים בדם פריפרי (PBEs), פרקציית ניטרוס אוקסיד ננשף (FeNO), סטטוס אלרגיה, ספירומטריה, אוסקילומטריה באימפולסים, שאלון שליטה באסתמה, החמרות אסתמה שדרשו שימוש בקורטיקוסטרואידים פומיים, דירוג NP, ודירוג Lund-Mackay.
תוצאות המחקר הראו כי ספירת PBE ו-FeNO היו מוגברות משמעותית (p<.01), בעוד רמות אימונוגלובולינים ספציפיים וכלליים (p<.05) היו נמוכות משמעותית אצל AwNPs לעומת A. כמו כן, בדיקת FeNO הייתה עם רגישות של 81% וסגוליות 67% עבור זיהוי NPsי(p=.001). מטופלים שהיו עם AwNP נמצאו עם אסתמה חמורה פחות בהשוואה לאלה ללא NPs.
החוקרים סיכמו כי מטופלים עם אסתמה בינונית עד חמורה עם NPs היו עם רמות מוגברות של PBE ו-FeNO על אף שליטה טובה יותר באסתמה ואלרגיה כוללת וספציפית במידה מופחתת בהשוואה למטופלים שהיו ללא NPs.
מקור:
תגובות אחרונות