טיפול קרינתי 25.11.2021

האם ניתן להתאים אישית את מנת הקרינה עבור המטופל וסוג הסרטן?

The Lancet Oncology: נמצא כי מודל GARD המביא בחשבון את הגנומיקה של הגידול מאפשר קביעת מינון קרינתי מותאם אישית ומביא לתוצאי שרידות וזמן עד הישנות טובים יותר

למרות ההתקדמות במיפוי גנומי של הסרטן, טיפול עם קרינה ניתן על בסיס ההנחה כי מינון אחד תואם לכל. החוקרים הציעו בעבר שימוש באלגוריתם חדשני המשתמש במודל של מינון קרינה תואם גנומיקה (Genomic-Adjusted Radiation Dose - GARD) על מנת להתאים את מנת הקרינה להשפעה הביולוגית הידועה למנה זו, בחישוב לפי הגנומיקה של הגידול המסוים.

החוקרים משערים כי GARD יגלה שוני בין מטופלים אשר יאפשר הזדמנויות להשגת תוצאים טובים יותר על בסיס טיפול קרינתי בלבד. מטרת המחקר הייה לבחון את ההשערה ולבדוק את שיטת המינון הקרינתי מבוסס GARD.

המחקר בוצע בשיטת איגום רב-סרטני של עוקבות של שבעה סוגי סרטן שונים מ-11 מחקרים קליניים קודמים, עם מידע זמין הנצרך לחישוב GARD יחד עם תוצאים קליניים. הסרטנים שנכללו במחקר היו; סרטן שד, ראש וצוואר, סרטן ריאה מסוג NSC, לבלב, אנדומטריום, מלנומה וגליומה. המאגר כלל 1,615 מטופלים אשר עבור 1,298 (982 לאחר טיפול קרינתי, ו-316 ללא) מדדו זמן עד הישנות, ועבור 677 נבדקים (424 לאחר טיפול קרינתי ו-253 ללא) נבדקו לשרידות כללית. זמן עד הישנות ושרידות כללית היו התוצאים העיקריים שנבדקו במחקר.

החוקרים ביצעו רגרסיה על שם COX, מרובד לפי עוקבה, על מנת לבחון את הקשר בין GARD ותוצאים קליניים, כאשר הם השתמשו במודלים שונים של מנות קרינה ו-sham-GARD (דהיינו מטופלים שלא קיבלו טיפול קרינתי אך התייחסו אליהם כאילו קיבלו את המינון המקובל) לצורך השוואה. החוקרים ביצעו מבחני אינטראקציה בין GARD והטיפול (עם וללא קרינה) בעזרת מבחני Wald.

תוצאות המחקר הדגימו כי GARD, בהתייחס אליו כמשתנה רציף, נמצא קשור לזמן עד הישנות (יחס סיכונים של 0.98, רווח בר-סמך של 95%, 0.97-0.99, p=0.0017), ושרידות כוללת (יחס סיכונים של 0.97, רווח בר-סמך של 95%, 0.95-0.99, p=0.0007).

מבחני האינטראקציה הראו כי ההשפעה של GARD על שרידות כללית תלויה באם המטופל קיבל טיפול קרינתי (Wald Statistic p=0.22). יחס הסיכונים עבור מי שקיבל מנת קרינה עמד על 0.99 (רווח בר-סמך של 95%, 0.97-1.01, p=0.53) עבור זמן עד הישנות ו-1 (רווח בר-סמך של 95%, 0.96-1.04, p=0.95) עבור שרידות כללית. יחס הסיכונים עבור מי שקיבל sham-GARD עמד על 1 (רווח בר-סמך של 95%, 0.97-1.03, p=1) עבור זמן עד הישנות ו-1 (רווח בר-סמך של 95%, 0.98-1.02, p=0.87) עבור שרידות כוללת.

מסקנת החוקרים היתה כי ההשפעה הביולוגית, אשר כומתה לפי GARD, מקושר באופן מובהק לזמן עד הישנות ראשונה ולשרידות הכוללת של חולי סרטן המטופלים בקרינה. נמצא כי GARD הינו מנבא לתועלת בטיפול הקרינתי, ומנת קרינה איננה. משום כך החוקרים ממליצים לשלב את הגנומיקה בהחלטת מינון הקרינה על ידי שימוש בבסיס של GARD כפרדיגמה חדשה להתאמה אישית של מנת הקרינה למטופל.

מקור:

Jacob G Scott, et al. (2021) “Pan-cancer prediction of radiotherapy benefit using genomic-adjusted radiation dose (GARD): a cohort-based pooled analysis”. The Lancet Oncology, September 2021. Vol. 22, Issue 9, p. 1221-1229. doi.org/10.1016/S1470-2045(21)00347-8

נושאים קשורים:  טיפול קרינתי,  גנומיקה,  סרטן,  מחקרים
תגובות