השתלת מח עצם 30.11.2021

השלכות השתלת מח עצם אלוגנית על שרידות מאוחרת של מטופלים

האם השרידות המאוחרת של חולים אונקולוגים שקיבלו דם או מח עצם השתפרה במהלך השנים עם התקדמות הטכנולוגיה?

השתלת מח עצם. אילוסטרציה

במהלך ארבעת העשורים האחרונים נראו שינויים משמעותיים בהשתלות מח עצם עצמיות (Allogenic Blood Marrow Transplant - BMT), כאשר מטרת העל היא להרחיב את הטיפול לעוד מטופלים עם שיפור זמן השרידות ללא מחלה. מטרת מחקר זה היתה לבחון את מגמת השינוי בתוחלת חיים וגורמי התמותה המאוחרת לאחר השתלת דם או מח עצם אלוגנית, על פני 40 שנה.

המחקר בוצע בשיטת עוקבה רטרוספקטיבית, בו השתתפו 4,741 נבדקים אשר שרדו מעל שנתיים לאחר השתלת מח עצם אלוגנית שבוצעה ב-City of Hope, אוניברסיטת מינסוטה או אוניברסיטת אלבמה שבברמינגהם בין התאריכים 1 בינואר 1974 ועד 31 בדצמבר 2014. החוקרים בחנו השתלות מח עצם שבוצעו בשלוש תקופות; 1974-1989, 1990-2004 ו-2005-2020.

התוצא העיקרי שנבדק היה תמותה מכל סיבה, תמותה המקושרת לחזרת המחלקה ותמותה שאיננה מיוחסת לחזרת המחלה, יחד עם הירידה בתוחלת החיים. מידע על אודות מצב בריאותי וסיבת המוות נלקח ממאגר National Death Index Plus and Accurint.

מתוך 4,741 הנבדקים, 2,735 (57.7%) היו גברים עם גיל ממוצע בעת ביצוע השתלת מח העצם של 33 שנים (טווח של 0-75 שנים). תוצאות המחקר הדגימו כי ההיארעות המצטברת של מוות המקושר לחזרה של המחלה הגיע לפלאטו לאחר עשר שנים, והגיע עד כדי 12.2% (רווח בר-סמך של 95%, 11-13.4%) 30 שנה לאחר ההשתלה.

בניגוד לכך, נמצא כי תמותה מסיבות שאינן קשורות לחזרת המחלה המשיכה לעלות עם השנים ושיעורה הגיעה עד 22.3% (רווח בר-סמך של 95%, 20.4-24.3%) כעבור 30 שנה. הגורמים המרכזיים לתמותה שאינם מיוחסים לחזרה של המחלה כללו: זיהום (היארעות מצטברת של 10.7% ב-30 שנה, יחס תמותה מתוקנן של 52), גידולים ממאירים נוספים (היארעות מצטברת של 7% ב-30 שנה, יחס תמותה מתוקנן של 4.8), מחלות לב וכלי דם (היארעות מצטברת של 4.6% ב-30 שנה, יחס תמותה מתוקנן של 4.1), מחלות נשימתיות (היארעות מצטברת של 2.7% בשלושים שנים, יחס תמותה מתוקנן של 13.9).

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, סיכון התמותה היחסי נותר גבוה 30 שנה ויותר לאחר BMT (יחס תמותה מתוקנן של 5.4; רווח בר-סמך של 95%, 4-7.1). העוקבה כולה חוותה ירידה בתוחלת החיים של 20.8% (8.7 שנות חיים).

בהשוואה לקבוצת המעקב בין השנים 1974-1989 (קבוצת ייחוס), יחס הסיכונים המתוקנן ל-10 שנים של תמותה מכל סיבה פחת במשך שלושת העשורים (1990-2004: יחס סיכונים של 0.67, רווח בר-סמך של 95%, 0.53-0.85; 2005-2014: יחס סיכונים של 0.52, רווח בר-סמך של 95%, 0.39-0.69; p<0.001 עבור המגמה כולה).

ההפחתה בתמותה מאוחרת היתה בולטת במיוחד עבור הנבדקים אשר עברו השתלה בגילאים נמוכים מ-18 שנה (1990-2004: יחס סיכונים של 0.62, רווח בר-סמך של 95%, 0.4-0.96; 2005-2014: יחס סיכונים של 0.3, רווח בר-סמך של 95%, 0.16-0.54; קבוצת ייחוס: 1974-1989; p<0.001 למגמה כולה) ועבור אלה שקיבלו השתלה של מח עצם (1990-2004: יחס סיכונים של 0.7, רווח בר-סמך של 95%, 0.54-0.9; 2005-2014: יחס סיכונים של 0.45, רווח בר-סמך של 0.29-0.69; קבוצת ייחוס: 1974-1989; p<0.001 עבור כל המגמה).

מסקנת החוקרים היתה כי שיעורי התמותה המאוחרת במטופלים שעברו השתלת מח עצם פחתו ב-40 השנים האחרונות. עם זאת, תוחלת החיים טרם חזרה לשיעורים המצופים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית של ארצות הברית. יתרה מזאת, נראה כי ההפחתה בסיכון לתמותה המאוחרת היתה מוגבלת לאלה שעברו השתלה בגילאים נמוכים יותר, או שקיבלו מח עצם. ייתכן שאוכלוסיה זו תרווח מהשקעת מאמצים נוספים במניעת הישנות המחלה, זיהומים, ממאירויות נוספות, תחלואת לב וכלי דם ותחלואה נשימתית.

מקור:

Bhatia S, et al. (2021) “Trends in Late Mortality and Life Expectancy After Allogeneic Blood or Marrow Transplantation Over 4 Decades: A Blood or Marrow Transplant Survivor Study Report.” JAMA Oncology, November 2021. Vol. 7, Issue 11, p. 1626–1634. doi:10.1001/jamaoncol.2021.3676

נושאים קשורים:  אפידמיולוגיה של סרטן,  סרטן המטולוגי,  השתלת תאי גזע,  השתלת מח עצם,  מחקרים
תגובות