הודעות 30.11.2021

דבר היו"ר: מכתב לחברי החוג

דברי פתיחה של יו"רית החוג החדשה, ד"ר יעל מליניאק

חברים יקרים,

ב-2013 עברנו להתגורר באילת והתחלתי את עבודתי שם כרופאת משפחה בשרותי בריאות כללית. אז התעניינתי בעיקר ברפואה פנימית ושקדתי על איזון גורמי סיכון קרדיווסקולריים בחולים כרוניים. ממליצה בחום לכל רופא/ת משפחה שמתאפשר לו/ה, להתנסות בחוויה של שירות בקהילה בפרפריה, שירות שגילתי כמעצים מאוד.

בשונה מתחושת הסיפוק העצמית שהייתה לי לגבי איכות עבודתי במטופליי עם גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, חשתי אי נוחות רבה בנושא בוער אחר שעלה בשכיחות גבוהה במרפאה ושלמרבה הצער, ידעתי עליו מעט מאוד והוא נושא הכאב.

יום אחד, נתקלתי במודעה קטנה שהכריזה "לא נמאס לכם לתת נוגדי דלקת?" הייתה זאת פרסומת לקורס דיקור יבש מטעם החברה לרפואת שריר שלד. בסיום קורס הדיקור הבסיסי, המשכתי ולמדתי בקורס נאמני כאב ברמב"ם/טכניון כשאני "נסחבת" פעם בשבועיים מאילת הרחוקה לקמפוס רפפורט בחיפה, לא פעם, מלווה על ידי מטופל/ת המתלווה אליי לשם קבלת ייעוץ ממדריך מומחה שריר ושלד/כאב במסגרת מעבדות שהתקיימו בתחילתו של כל מפגש בקורס.

ממליצה ממש לכל רופא באשר הוא להתוודע לרופאת שריר-שלד כי ידע זה משנה לחלוטין את גישת האבחון. מרבית הרופאים מעידים על כך שניתן לחלק את ההיסטוריה המקצועית שלהם לתקופה שלפני שהתוודעו לרפואת שריר-שלד ולתקופה שאחריה. אני גאה להיות חלק מהחברה לרפואת שריר-שלד ולהדריך במסגרתה בקורסי דיקור יבש. תודה לד"ר סיימון וולפסון, ד"ר יונתן קנט, ד"ר נגב בר וחברים אחרים בחברה, מהם למדתי רבות.

חמישית מאוכלוסיית העולם סובלת מכאב כרוני המוגדר ככאב קבוע או חוזר שמשכו הוא 3 חודשים לפחות. בעיה זאת היא סוגיה ממעלה ראשונה בבריאות הציבור. על כל חולה כרוני שסובל ברמה היומיומית, קיים מעגל שלם של משפחה וחברים המושפעים מכך. לעיתים ההשפעה הינה לטווח של דורות. וכמובן העלות של חולה כזה למערכת: אובדן ימי עבודה, פיצויים, מוגבלויות ועלות למערכת הבריאות. בכאב כרוני, קשה מאוד לטפל.

כפי שהוגדר על ידי ה-WHO וה-IASP הכאב הכרוני הראשוני*מהווה מחלה כרונית בפני עצמה שיש לה גורמי סיכון ידועים. זאת בניגוד לכאב הכרוני המשני שהוא רק תסמין ולא מחלה. כאב כרוני ראשוני אין מקורו באיבר, ברקמה או בעצב אלא במוח, כפי שטען ד"ר ג'ון סארנו כבר בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת.

הטענה שכאב כרוני מקורו במוח אין פרושה שהכאב הוא מדומיין או שהכול בראש, אלא שהכאב היא תגובה בדיוק כמו שהסמקה או דופק מואץ הינה תגובה של הגוף לגירוי רגשי. אם תרצו - כאב הוא דעה.

כל כאב נוצר במוח ועוצמתו משתנה בהתאם ליכולת השיפוט של המוח לגבי השאלה האם האדם מצוי בסכנה או לא. דבר זה מסביר מדוע אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות מחלת הכאב הכרוני הוא היסטוריה של טראומה מורכבת (מצב מתח קבוע בסביבתו הקרובה של המטופל/ת שהתמשך לאורך שנים רבות). טראומה זאת גורמת לאנשים שחוו אותה להיות במצב דריכות קבועה  ועל כן לחוש סכנות ביתר שאת.

כמו בכל מחלה כרונית, למחלת הכאב הכרוני הראשוני יש גורמי סיכון ידועים אשר ניתנים להערכה ומדידה. מה אם כך מונע מהרופאים להתייחס למחלה כרונית זאת כפי שאנו מתייחסים ליתר המחלות הכרוניות? לדעתי, בדומה למחלות כרוניות אחרות שאנו מטפלים בהם כרופאי קהילה, הגישה למחלה הכאב הכרוני הראשוני חייבת להיות מניעתית.

מה אנחנו יודעים על שלבי המעבר מכאב חד לכאב כרוני? המעבר מתרחש בארבעה שלבים כפי שהוסבר באחד הפוסטרים שעלו לאחרונה לאתר החוג. בניגוד לכאב כתסמין, במחלת הכאב הכרוני המוח שרוי במצב חדש לגמרי מבחינה אנטומית ופיזיולוגית.

מטרת חוג הכאב בראשותי היא לשנות את הפרדיגמה של הטיפול בכאב ולרכז את המאמצים במניעת המעבר מכאב חד לכאב כרוני במטופלים עם גורמי הסיכון המתאימים למעבר שכזה. ריכוז כוחות טיפולי שכזה חייב להתרחש בחלון הזדמנויות קרוב ככל האפשר לחבלה /פגיעה בגוף המטופל.

הנושא מעניין מאוד כי הוא מכיל אספקטים מגוונים של התייחסות בה נדרשת ראייה כוללת של הצרכים הייחודיים כל מטופל ומטופל ותפירת החליפה המתאימה עבורו. הכשרה תאורטית בתחום אבחון וטיפול בכאב חד (חריף) מהווה בסיס חשוב והיא מתוכננת בצורה של קורס אינטרנטי אך היא לבדה, לא מספקת ודרושה גם הכשרה בנושא בדיקה פיזיקלית מקיפה וכוללת שגם אותה, אנו מתכננים ללמד באופן מעשי באמצעות מערך שלם בפריסה ארצית של רופאי שריר-שלד מנוסים שישמחו לחלוק מהידע שלהם. לצורך כך, החוג ישתף פעולה באופן הדוק עם החוג לרפואת שריר-שלד. לאחר שרופאי קהילה רבים רכשו את הכלים הבסיסים ברפואת שריר-שלד, הם מוכנים כעת לאתגר הבא, מניעת הכאב הכרוני במטופלים המתאימים.

לצורך כך, אנו זקוקים לשיתופי פעולה עם ארגונים אחרים הקשורים לנושא הכאב ותורמים רבות בראש ובראשונה עם אגודת הכאב. נשמח גם לקבל הכשרה בסיסית בתחום הטיפול בגישת גוף-נפש מעמיתנו באגודה לפסיכוסומטיקה דבר שיאפר לרופאים החשים בנוח עם הנושא, להתעמק בתחום המרתק זה.

שינוי פרדיגמה הוא תהליך ארוך ומיגע ולא יוכל להתרחש בחלל ריק. התוכנית היא לפנות למקבלי ההחלטות על מנת שרופאים יוכלו לקבל לא רק את הזמן הדרוש לצורך אבחון וטיפול של מטופלי כאב חד בעלי גורמי סיכון אלא גם את המשאבים המקצועיים המתאימים בתזמון מדויק קרוב ככל האפשר לחבלה/מחלה במטרה לא לפספס את חלון ההזדמנויות הצר של המעבר מכאב חד לכאב כרוני. המשאבים הנדרשים כוללים מטפלים בפיזיותרפיה, הידרותרפיה, פסיכותרפיה, ביו-פידבק, היפנוזה, הרפואה המשלימה ומורי יוגה/ טאי-צ'י. כמו כן לעניות דעתי, חשוב מאוד שיוכשרו צוותים בהנחיית קבוצות כי הוכחה יעילות טיפולים קבוצתיים בחולות פיברומיאלגיה. כמובן שחייב להיות תגמול למאמץ שהרופאים ישקיעו בהכשרתם זו. השינוי הנחוץ הוא עמוק ואנו נכונים להתחיל אותו בהכשרת הרופאים מחד והסברה למקבלי ההחלטות מאידך. במקביל, מוטלת עלינו חובת ההוכחה שהפרדיגמה המוצעת אכן מביאה לתוצאות המקוות. לכך, אני כבר חושבת על רעיון למחקר. מי שמעוניין בפרטים על כך, מוזמן ליצור איתי קשר. בעזרתם של רבים וטובים המייחלים לשינוי בתחום הטיפול בכאב, נוכל לשנות לחלוטין את פני רפואת הקהילה והפוך אותה לעוד יותר מעניינת ולחסוך סבל וכסף רב.

מאחלת לכל מי שנושא הכאב קרוב לליבו וטרם נרשם לחברות בחוג הכאב, להירשם כאן.

בהצלחה לכולנו במשימות וסופ"ש נעים,

ד"ר יעל מליניאק

* כאב כרוני ראשוני: כאב כרוני המכונה גם כאב דיספונקציונלי או כאב נוסיפלסטי (NOCIPLASTIC PAIN). הכוונה היא לתסמונות כגון פיברומיאלגיה, מיגרנה, תסמונת צליפת שוט, מעי רגיז, אנדומטריוזיס ועוד.

לאחרונה פורסם מאמר שהתקציר שלו עלה לאתר החוג, המתאר מחקר רנדומלי כפול סמיות שבוצע באוניברסיטת קולורדו שבארה"ב בו גויסו 151 מטופלים עם כאב גב כרוני. הם חולקו באופן רנדומלי ל-3 קבוצות – קבוצה אחת ללא התערבות פרט לטיפול רגיל (קבוצת הביקורת), קבוצה שניה קיבלה פלסבו וקבוצה שלישית קיבלה שמונה מפגשים של שעה בכל פעם של טיפול המכונה PAIN RE-PROCESSING THERAPY - PRT. תוכנית זו שפותחה על ידי אלן גורדון, מלמדת מטופלי כאב כרוני להתייחס לתחושת הכאב שהם חשים כתגובה טבעית המגיעה מהמוח שאינה מעידה על איום כלשהו או נזק לגופם. התוצאות היו די מדהימות: 66% מהמטופלים שעברו את הטיפול הזה היו נטולי כאב או כמעט נטולי כאב לאחר הטיפול לעומת 10% מקבוצת הביקורת. ל-98% מהקבוצה שטופלה, היה לפחות שיפור מסוים בעוצמת הכאב ואצל רובם, ההפחתה ברמת הכאב נמשכה שנה מסיום הטיפול.

נושאים קשורים:  הודעות
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו