מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את המאפיינים הקליניים של מיגרנה עם אאורה ואת התדירות והדפוסים של שינויים ב-CT פרפוזיה בסדרת מטופלים עם מיגרנה ואאורה המחקות שבץ איסכמי.
עוד בעניין דומה
מיגרנה עם אאורה היא מהחקיינים הגדולים של שבץ איסכמי, המלווה באירועי פרכוסים והפרעות פסיכיאטריות. כמו כן, מספר תיאורי מקרה וסדרות מטופלים קטנות דיווחו על דפוסים אבנורמליים של CT פרפוזיה במטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה.
במחקר זה נכללו מטופלים שהתייצגו עם תסמינים נוירולוגיים מוקדיים במהלך CT מולטימודאלי. CT זה כלל בדיקת בסיס, CT אנגיו ו-CT פרפוזיה עם אבחנה סופית של מיגרנה עם אאורה. לאחר מכן אספו החוקרים מידע דמוגרפי ומידע קליני אודות מטופלים אלה באמצעות מאגר מידע אלקטרוני של בית החולים.
מתוך 1,761 מטופלים אשר הגיעו למרכז השבץ ועברו CT מולטימודאלי מלא, נמצא כי 25 קיבלו אבחנה סופית של מיגרנה עם אאורה (1.4%; רב"ס 95% - 0.9-2.1). בקרב אותם מטופלים נמצא כי 14 (56%) היו נשים והגיל הממוצע היה 38.7 (ס"ת – 12.5). כמו כן נמצא כי 16 (64%) היו בעלי רקע רפואי של מיגרנה.
עוד נמצא כי הסוג השכיח ביותר של אאורה היה סנסורי. בבחינת הזמן מתחילת התסמינים ועד בדיקת ה-CT נמצא כי הזמן החציוני היה 171 דקות (תחום בין רבעוני – 119-244). שינויים ב-CT פרפוזיה נמצאו ב-3 (12%) מטופלים וכללו ירידה בפרפוזיה שלא הוגבלה לטריטוריה של כלי דם ספציפי. כמו כן, נמצא כי בשלושה מטופלים אפאזיה היתה תסמין ההתייצגות.
מחקר זה, נכון לרגע הפרסום, מכיל ככל הנראה את סדרת המטופלים הגדולה ביותר עם מיגרנה עם אאורה אשר נוהלה כמקרה של שבץ איסכמי וישנם מאפיינים קליניים ונתוני CT פרפוזיה לגביהם. במחקר זה נמצא כי רוב המטופלים היו צעירים והיו בעלי רקע רפואי של מיגרנה. CT פרפוזיה היה תקין ב-88% מהמקרים כאשר המטופלים עדיין היו סימפטומטיים במהלך הבדיקה.
דרוש מחקר נוסף על מנת להבהיר מהם השינויים ב-CT פרפוזיה המתרחשים במטופלים אלה.
מקור:
Gonzalez-Martinez A. et al. Headache (2021). https://doi.org/10.1111/head.14243
תגובות אחרונות