ידוע כי דיכאון יכול להיות אירוע די שכיח באוכלוסיית הטיפול הפליאטיבי, כאשר השכיחות המשוערת נעה בין 24% ל-70%. עוד ידוע כי דיכאון באוכלוסייה זו מוביל לירידה באיכות החיים ועלול להוביל לרצון למות מוקדם יותר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה שיטתית על מנת לבסס הבנה טובה יותר של ההתערבויות הזמינות לטיפול בדיכאון, הן תרופתיות והן לא תרופתיות, הספציפיות לאוכלוסייה הפליאטיבית. הם ערכו חיפוש במאגרי המידע PubMed, PsycINFO ו-CINAHL תוך שימוש במונחי ה-MeSH: טיפול פליאטיבי, רפואה פליאטיבית, מחלה סופנית, טיפול סוף חיים ודיכאון או הפרעת דיכאון וכן מילות המפתח טיפול פליאטיבי ודיכאון. החוקרים לקחו בחשבון את כל המאמרים שפורסמו והיו תחת ביקורת עמיתים בשפה האנגלית ועסקו בבני אדם, כאשר המאמרים אותרו באופן ידני מתוך הציטוטים. החוקרים השתמשו בכלי בשם The Mixed Methods Appraisal Tool להערכת האיכות של המאמרים.
החוקרים מצאו 39 מאמרים מתאימים - 29 מהם בחנו אפשרויות טיפול לא תרופתיות, בעוד ה-10 האחרים התמקדו באפשרויות טיפול תרופתיות. הם דיווחו כי ב-29 המאמרים שדנו בשיטות לא תרופתיות הייתה התמקדות ב-22 התערבויות, מתוכן 10 הראו תועלת טיפולית. זאת ועוד, מתוך 10 המחקרים שהתמקדו בהתערבויות תרופתיות, 7 הראו תועלת טיפולית.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הסקירה השיטתית שערכו בחנה שיטות לא תרופתיות ושיטות פרמקולוגיות לטיפול בדיכאון, במסגרת הטיפול הפליאטיבי. הם מראים כי ישנן עדויות המצביעות על כך שמתילפנידאט ותרופות אחרות נגד דיכאון, יכולות להוות יתרון טיפולי עבור חולים פליאטיביים עם תסמיני דיכאון. יתרון זה עשוי אף להתגבר כאשר משתמשים בשילוב של התרופות הנ"ל. כמו כן, נראה כי השימוש התרפי במוזיקה או בפסיכותרפיה ממוקדת עשויים להועיל גם הם בטיפול בדיכאון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות