כ-5% מהגרורות של הסרטן הקולורקטלי RAS מזן הבר (wild type) עוברות אמפליפיקציה של ERBB2. כמו כן, הראו בעבר כי ERBB2 מהווה מטרה לטיפול כנגד HER2 בשני השילובים: טראסטוזומאב (trastuzumab) ולפטיניב (lapatinib), או טראסטוזומאב ופרטוזומאב (pertuzumab).
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים הציגו את ההשפעות הקליניות ארוכות הטווח בשימוש בטרסטוזומאב ולפטיניב (מחקר HERACLES-A) במעקב של 6.7 שנים (82 חודשים) עם דגש על הישנות במערכת העצבים המרכזית.
במחקר השתתפו מטופלים עם סרטן קולורקטלי גרורתי מסוג HER2 חיובי, או עם אבחנה היסטולוגית ל-KRAS exon 2 מזן הבר. כדי לבחון האם הסרטן אכן חיובי ל-HER2 נערכו בדיקות אימונוהיסטוכימיות וכן בדיקות היברידיזציה אין-סיטו (in-situ hybridization) לפי הקריטריון הדיאגנוסטי HERACLES.
מטופלים במחקר טופלו עם טראסטוזומאב תוך ורידי במינון 4 מ"ג/לק"ג כמנת העמסה, לאחר מכן 2 מ"ג/ק"ג אחת לשבוע, וכן עם לפטיניב פומי 1,000 מ"ג ליום עד הופעת התקדמות מחלה או רעילות של התרופה. מטופלים אשר הציגו תסמינים או סימנים של מחלת עצבים מרכזית עברו סריקת CT או MRI מוח.
בסף הכל השתתפו במחקר 35 מטופלים אשר קיבלו טיפול עם טראסטוזומאב ולפטיניב, ומתוכם 32 עברו הערכה לבחינת התגובה. מטופל אחד (3%) הציג תגובה מלאה, 8 מטופלים (25%) הציגו תגובה חלקית ו-13 מטופלים (41%) הציגו מחלה יציבה. כך, שיעור התגובה עמד על 28%.
חציון תקופת ההישרדות ללא התקדמות המחלה עמד על 4.7 חודשים. חציון ההישרדות הכללי היה 10 חודשים. המטופל שהציג תגובה מלאה שמר על מצב זה במשך מעקב של 7 שנים. התקדמות במערכת העצבים המרכזית התרחשה ב-6 מטופלים (19%).
לסיכום, אנליזה מסוג HERACLES-A לתקופת מעקב של 6.7 שנים תומכת בטיפול עם טראסטוזומאב ולפטיניב בסרטן קולורקטלי גרורתי עם KRAS מזן הבר ומסוג חיובי ל-HER2. יחד עם זאת, בתת קבוצה זו של מטופלים במחקר זה, הארכת ההישרדות מלווה בהישנות במערכת העצבים המרכזית ומצריכה התייחסות אבחנתית וטיפולית במחקרים עתידיים.
מקור:
DOI:https://doi.org/10.1016/j.clcc.2020.06.009
תגובות אחרונות