מטרת המחקר הנוכחי היתה לבצע סקירה בשיטות מחקר מעורבות על מנת להעריך את היעילות והיישום של מודלים לשילוב רפואה פליאטיבית לרפואה האמבולטורית במבוגרים בארה"ב הסובלים ממחלות כרוניות חמורות שאינן ממאירות.

במחקר שממצאיו פורסמו בעיתון Annals of Family Medicine ערכו החוקרים חיפוש בשלושה בסיסי נתונים מינואר 2000 ועד מאי 2020 ובניתוח הסופי כללו מחקרים איכותניים, מחקרים עם שיטות מחקר מעורבות וניסויים קליניים עם וללא הקצאה אקראית. לכל מחקר, שני סוקרים סיכמו את המידע ובאופן בלתי תלוי העריכו את איכותו. לאחר מכן ערכו החוקרים ניתוח-על באופן הולם ודירגו את חוזק הראיות עבור תוצאים כמותיים.

הניתוח הכמותי כלל 14 מחקרים ו-2,394 מטופלים. תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, המודלים שהוערכו לא היו יעילים יותר בשיפור איכות החיים של מטופלים הקשורה לבריאות (הבדל ממוצעים מתוקנן של 4 מתוך 8 מחקרים – 0.19; רב"ס 95% - -0.03-0.41; חוזק ראיות בינוני) או בבחינת ציוני תסמיני הדיכאון של מטופלים (הבדל ממוצעים מתוקנן של 3 מתוך 9 מחקרים - -0.09; רב"ס 95% - -0.35-0.16; חוזק ראיות בינוני).

עוד נמצא כי ייתכן שקיים אפקט קטן או אפסי למודלים של רפואה תומכת על שביעות רצון המטופלים (חוזק ראיות נמוך) אך אלה היו יותר יעילים בהגברת היצירה של מסמכי הוראות רפואיות מקדימות (סיכון יחסי – 1.62; רב"ס 95% - 1.35-1.94; חוזק ראיות בינוני).

ניתוח איכותני כלל חמישה מחקרים ו-146 מטופלים ובו נמצא כי העדפות המטופלים לזמן מתאים לטיפול פליאטיבי היו שונות וגורמים שהיוו מכשולים בדרך ליישום תכניות אלו כללו עלויות, ביקורים נוספים ונסיעות.

ממצאי המחקר מדגימים יעילות נמוכה עד כדי זניחה של מודלים של רפואה פליאטיבית בהורדה של תסמיני נטל של מחלות כרוניות שאינן ממאירות. כמו כן, מודלים אלה לא נמצאו יעילים מבחינת שיפור איכות חיים הקשורה לבריאות או דיכאון ביחס לטיפול סטנדרטי. לעומת זאת, נמצא כי מודלים אלה שיפרו את מתן ההוראות הרפואיות המקדימות.

דרוש מחקר נוסף המתמקד בזיהוי ומתן מענה למאפיינים וגורמי יישום קריטיים של מודלים אלה על מנת לשלב אותם כדי לשפר תוצאים אמבולטוריים המתמקדים במטופל.

מקור:

Chyr L. et al. Annals of Family Medicine (2022). https://doi.org/10.1370/afm.2754

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה