טיפול עם ניבולומאב (NIVO) (אופדיבו) ואיפילימומאב (IPI) (יירבוי) כקו ראשון בחולי סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC), וללא גרורות מוחיות בזמן הבסיס (BL: baseline), הראה כמשפר שרידות ויעילות מערכתית לעומת כימותרפיה באנליזת פוסט הוק ממחקר ה-CheckMate 227 בשלב 1.
עוד בעניין דומה
כעת, במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת 'Annals of Oncology', החוקרים מדווחים על היעילות התוך-גולגולתית והמערכתית של הטיפול עם ניבולומאב ואיפילימומאב בחולי NSCLC עם גרורות מוחיות. כמו כן, דיווחם כולל את נתוני הבטיחות בטיפול לאחר תקופת מעקב של 4 שנים לכל הפחות.
לצורך המחקר, החוקרים בחנו מטופלים עם מחלת NSCLC בשלב IV, שלא טופלה עדיין, או עם מחלה חוזרת, ללא שינויי EGFR/ALK. החולים היו בעלי ECOG Performance Status 0-1, ורובדו לפי ההיסטולוגיה של הגידול. במחקר נכללו מטופלים עם גרורות מוחיות אשר היו א-תסמיניים שבועיים או יותר טרם ההקצאה האקראית. כמו כן, כפי שתואר בעבר, הותר השימוש בקורטיקוסטרואידים. בתחילת המחקר נערכו סריקות CT/MRI מוחיות על כל המטופלים. במטופלים עם גרורות מוחיות בבסיס נערכו סריקות נוספות, כל 12 שבועות לערך, עד להתקדמות המחלה. הערכות רדיוגרפיות של תגובת הגידול התוך-גולגולתית נעשתה באמצעות mRECIST v1.1, על ידי blinded independent central reviewי(BICR).
המטופלים חולקו לשתי קבוצות עיקריות, לפי רמות ביטוי ה-PD-L1. בכל קבוצה המטופלים הוקצו באקראיות לקבלה של אחד משלושה משטרי טיפול (1:1:1). הקבוצה הראשונה כללה מטופלים עם ביטוי PD-L1 ≥ 1%, שקיבלו אחד משלושה משטרי טיפול: NIVO 3 מיליגרם/קילוגרם פעם בשבועיים + IPI 1 מיליגרם/קילוגרם פעם בשישה שבועות, טיפול יחיד עם NIVO 240 מיליגרם פעם בשבועיים, או כימותרפיה על בסיס פלטינום. הקבוצה השנייה כללה מטופלים עם ביטוי PD-L1 < 1%, שקיבלו אחד משלושה משטרי טיפול: שילוב של NIVO ו-IPI,יNIVO 360 מיליגרם פעם בשלושה שבועות וכימותרפיה על בסיס פלטינום, או כימותרפיה בלבד.
מאפייני הבסיס היו דומים במטופלים עם (n = 134) וללא (n = 1032) גרורות מוחיות, ובין הזרועות הטיפוליות, למעט שיעור גבוה של מטופלים עם היסטולוגיה קשקשית (squamous) ו-ECOG Performance Status 0 בתת-הקבוצה ללא גרורות מוחיות בבסיס (בשתי הזרועות הטיפוליות), ומספר נמוך יותר של מטופלים עם גרורות כבדיות בתת-הקבוצה עם הגרורות המוחיות בבסיס (בטיפול עם NIVO + IPI).
במטופלים עם גרורות מוחיות בבסיס, הטיפול עם NIVO + IPI האריך את השרידות הכוללת (OS) לעומת טיפול עם כימותרפיה (יחס הסיכונים [HR] 0.63, רווח סמך של 95% [CI 95%] 0.43-0.92). ערך החציון של שרידות ללא התקדמות (PFS: progression free survival) תת-גולגולתית היה 8.6 חודשים לעומת 8.7 (HR 0.80, CI 95% 0.5-1.27); שיעור ה-PFS תת-גולגולתי ל-4 שנים היו 28% לעומת 7%. במטופלים עם גרורות מוחיות בבסיס, שיעור האירועים הנוירולוגים החריגים בכל רמה הקשורים לטיפול היה 16% (NIVO+IPI), ו-17% (כימותרפיה) מהמטופלים; כל האירועים נקבעו כדרגה 1 או 2.
החוקרים מסכמים כי לאחר תקופת מעקב של 4 שנים לכל הפחות, טיפול עם NIVO + IPI כקו ראשון הראה שיפור מבוסס בשרידות, וכן מגמה של יעילות תוך-גולגולתית משופרת לעומת כימותרפיה, בחולי סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים עם גרורות מוחיות. לא נצפו סוגיות בטיחותיות חדשות בעקבות הטיפול.
מקור:
תגובות אחרונות