אורח חיים 07.04.2022

ההשפעה של יושבנות והיעדר פעילות גופנית בשורדי סרטן

על הקשר העצמאי והמשולב בין משך זמן ישיבה ופעילות גופנית לבין תוצאי תמותה בקרב שורדים ממחלה ממאירה

אורח חיים יושבני. אילוסטרציה

אורח חיים יושבני וישיבה ממשוכת ללא פעילות גופנית עלולים להשפיע על שיעורי שרידות לאחר סרטן. מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר העצמאי והמשולב בין משך זמן ישיבה ופעילות גופנית של פנאי לבין תוצאי תמותה בקרב שורדים ממחלה ממאירה.

מחקר זה הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם ייצוג לאומי של שורדי סרטן בגילאי 40 שנים ומעלה (n=1,535; אוכלוסיה משוקללת של 14,002,666 נבדקים), מתוך שאלון לאומי של בריאות ותזונה בארצות הברית (US National Health and Nutrition Examination Survey) שבוצע בין השנים 2007-2014.

החוקרים התאימו בין מידע על אודות תמותה לבין מידע מתוך הראיון והבדיקה הפיזיקלית עד התאריך 31 לדצמבר 2015. הנבדקים דיווחו באופן עצמאי על משך ישיבה יומי ופעילות גופנית בשעות הפנאי (Leisure Time Physical Activity - LTPA) בעזרת שאלון Global Physical Activity Questionnaire.

התוצאים העיקריים שנבדקו היו תמותה מכל סיבה, תמותה עקב סרטן, תמותה עקב סיבות שאינן סרטן.

תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 1,535 (גיל ממוצע של 65.1±0.4 שנים, 828 [60.1%] נקבות, 954 [83.1%] ממוצא אתני לבן לא היספני), 950 (56.8%) נבדקים דיווחו על LTPA של 0 דקות בשבוע במהלך השבוע שחלף (לא פעילים); 226 (15.6%) דיווחו על LTPA של פחות מ-150 דקות בשבוע (פעילות גופנית לא מספקת) ו-359 (27.6%) דיווחו על LTPA של 150 דקות שבועיות ומעלה (פעילים).

כמו כן, 553 (35.4%) דיווחו על ישיבה של 6-8 שעות ביום ו-328 (24.9%) דיווחו על ישיבה של יותר מ-8 שעות יותר ביום. יש לציין כי 574 (35.8%) שורדי סרטן דיווחו על ישיבה של שש שעות ומעלה ביום וכי אינם מבצעים פעילות גופנית כלל.

במהלך תקופת מעקב של תשע שנים (תקופת מעקב חציונית של 4.5 שנים, 6,980 שנות אדם), נצפו 293 מקרי מוות (114 עקב סרטן, 41 עקב מחלות לב, 138 מסיבות אחרות).

מודלים רב-משתנים הציגו כי ביצוע פעילות גופנית מקושרת לירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים של 0.34, רווח בר-סמך של 95%, 0.2-0.6) ומסיבות המקושרות לסרטן (יחס סיכונים של 0.32, רווח בר-סמך של 95%, 0.15-0.7), בהשוואה לחוסר פעילות גופנית.

כמו כן נמצא כי ישיבה ממושכת של שמונה שעות ביום קשור לעלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים של 1.81, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-3.14) ולתמותה מסיבות המקושרות לסרטן (יחס סיכונים של 2.27, רווח בר-סמך של 95%, 1.08-4.79), בהשוואה לנבדקים שיושבים פחות מ-4 שעות ביום.

בניתוח משולב נמצא כי ישיבה ממושכת נמצא קשור לעליה בסיכון תמותה בקרב שורדי סרטן אשר לא היו פעילים מספיק. שורדי סרטן שדיווחו על יושבנות מרובה של מעל שמונה שעות ביום וגם על ביצוע פעילות גופנית לא מספקת היו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים של 5.38, רווח בר-סמך של 95%, 2.99-9.67) ומסיבות המקושרות לסרטן (יחס סיכונים של 4.71, רווח בר-סמך של 95%, 1.6-13.9).

מסקנת החוקרים היתה כי שילוב של יושבנות מרובה ואי ביצוע פעילות גופנית מעלה מאוד את הסיכון לתמותה מכל סיבה ומסיבות המקושרות לסרטן בקרב שורדי סרטן.

מקור:

Cao C, et al. (2022) “Association of Daily Sitting Time and Leisure-Time Physical Activity With Survival Among US Cancer Survivors.” JAMA Oncology, March 2022. Vol. 8, Issue 3, p. 395–403. doi:10.1001/jamaoncol.2021.6590

נושאים קשורים:  שרידות,  אורחות חיים,  פעילות גופנית,  יושבנות,  סרטן,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו