קרצינומה של הנאזופארינקס 10.05.2022

האם הקרנה חלקית של הצוואר בצד שבו נגע ממאיר מספיקה?

במחקר נבדק האם הקרנה אלקטיבית של הצוואר מספקת תוצאים שווים להקרנה מלאה של צד הצוואר באנשים עם קרצינומה של הנאזופארינקס?

טיפולי הקרנה. אילוסטרציה

מטרת מחקר זה היתה להתייחס לשאלה האם הקרנה אלקטיבית של הצוואר העליון בצד בו היה נגע ממאיר (ipsilateral Upper Neck Irradiation), על מנת לחסוך קרינה מהצוואר התחתון, מספק שיעורי שרידות ללא חזרה מקומית דומים להקרנה סטנדרטית של הצוואר כולו (Whole Neck Irradiation - WNI) במטופלים עם קרצינומה של הנזופארינקס.

מחקר זה בוצע בשיטה אקראית מבוקרת עם תווית פתוחה לבחינת אי נחיתות במסגרת מחקר פאזה 3 שהתקיים בשלושה מרכזים רפואיים בסין.

למחקר גויסו מטופלים בוגרים בגילאי 18-65 שנים עם קרצינומה של הנאזופארינקס ללא התקרנות, ללא עדות לגרורות מרוחקות (M0) ועם מעורבות מינימלית של קשריות לימפה (N0-N1) ומצב תפקודי לפי מדד קרנופסקי של 70 ומעלה אשר טרם החלו טיפול.

המטופלים הוקצו אקראית (ביחס של 1:1) לקבלת טיפול UNI אלקטיבי או WNI בצד הצוואר ללא מעורבות המחלה. מנת הקרינה הכוללת היתה 70 גריי עבור הגידול עצמו וקשריות רטרופרנגיאליות מוגדלות, 66-70 גריי עבור קשריות צוואריות עם מעורבות מחלה, 60-62 גריי עבור רקמה בסיכון מוגבר למעורבות ו-54-56 גריי לרקמה בסיכון נמוך למעורבות מחלה.

את ההקרנות ביצעו בחלוקה ל-30-33 פרקציות, חמש פרקציות לשבוע. למטופלים עם מחלה בשלב 2-4A המליצו על שילוב הטיפול עם מתן כימותרפיה מבוססת ציספלטין דרך הווריד (או אינדוקציה ולאחריה טיפול כימו-קרינתי משולב, או טיפול כימו-קרינתי משולב מתחילה).

ההקצאה האקראית בוצעה על ידי מרכז למחקרים קליניים של המרכז האונקולוגי האוניברסיטאי Sun Yat-sen. המטופלים רובדו לפי מרכז רפואי בו טופלו ומצב מעורבות בלוטות הלימפה. החוקרים והנבדקים לא עברו סמיות להקצאת הטיפול. אי-נחיתות נקבעה לפי ההבדל של עד 8% בשרידות ללא הישנות מקומית לאחר שלוש שנים בין קבוצות המחקר, עם רווח בר-סמך של 95%.

תופעות לוואי נבחנו באוכלוסיית הבטיחות שהוגדרה ככלל הנבדקים שהחלו טיפול על פי משטר טיפול אליו הוקצו אקראית במסגרת המחקר.

בין התאריכים 22 בינואר 2016 ועד 23 במאי 2018, 446 נבדקים מתוך 469 שנסקרו עבור המחקר הוקצו אקראית לטיפול UNIי(n=224) או WNIי(n=222). משך המעקב החציוני עמד על 53 (טווח בין רבעוני של 46-57) חודשים.

תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי השרידות ללא הישנות המקומית כעבור שלוש שנים היו דומים בין קבוצות המחקר ועמדו על 97.7% בקבוצת UNI (רווח בר-סמך של 95%, 95.7-99.7) ועל 96.3% בקבוצת WNI (רווח בר-סמך של 95%, 93.8-98.9) עם הפרש של -1.4% (רווח בר-סמך של 95%, -4.6 עד 1.8; p של אי נחיתות < 0.0001).

למרות ששיעור אירועי רעילות חריפה בעקבות ההקרנות היו דומים בין קבוצות המחקר, היארעות רעילות מאוחרת היתה נמוכה בקבוצה שטופל UNI בהשוואה ל-WNI. תוצאות אלו כללו תת פעילות בלוטת התריס בכל רמה (66/222 [30%] לעומת 80/221 [39%]), פגיעה עורית (32/222 [14%] לעומת 55/221 [25%)], הפרעות בבליעה (38/222 [17%] לעומת 71/221 [32%]) ופגיעה ברקמות צוואריות (50/222 [23%] לעומת 88/221 [40%]).

אף מטופל לא נפטר במהלך הטיפול במסגרת מחקר זה, אך מטופל אחד בקבוצת WNI נפטר לאחר תום הטיפול מסיבות שאינן קשורות לסרטן (דרמטומיוזיטיס).

מסקנת החוקרים היתה כי UNI אלקטיבי של אזור הצוואר שאיננו מעורב במחלה מספק שליטה אזורית דומה, עם תוצאי רעילות פחותים, בהשוואה לטיפול הרגיל של WNI במטופלים עם קרצינומה של הנאזופארינקס עם N0-N1.

מקור:

Ling Long Tang, et al. (2022) “Elective upper-neck versus whole-neck irradiation of the uninvolved neck in patients with nasopharyngeal carcinoma: an open-label, non-inferiority, multicentre, randomised phase 3 trial.” The Lancet Oncology, April 2022. Vol. 23, Issue 4, p. 479-490. doi.org/10.1016/S1470-2045(22)00058-4

נושאים קשורים:  מחקרים,  קרצינומה של הנאזופארינקס,  הקרנה של הצוואר העליון,  רעילות,  בטיחות,  שרידות
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו