סרטן מעי גס היא מחלה המתאימה במיוחד לגישה מבוססת ביופסיה נוזלית, שכן יש נשירה משמעותית של מרכיבי הגידול למחזור הדם (תאים, DNA, סמני מתילציה וכו'). הוכח כי ל-ctDNA יש מספר יישומים פוטנציאליים, כולל גילוי מחלה שיורית מינימלית (minimal residual disease MRD) ניטור אחר הישנות מוקדמת, פרופיל מולקולרי וחיזוי תגובה טיפולית. התועלת של ctDNA התרחבה מהשימוש הראשוני בו בסביבה המתקדמת/גרורתית ליצירת פרופיל מולקולרי ולזיהוי מנגנוני התנגדות נרכשים, לזיהוי MRD, כמו גם לגילוי מוקדם. מחקרים פרוספקטיביים כגון CIRCULATE COBRA, Dynamic II/III, ACT3 נמצאים בעיצומם ונועדו להבין עוד יותר כיצד ניתן להשתמש ב- ctDNA בקבלת ההחלטות הקליניות.
חשוב להבין כי ישנם סוגים שונים של פלטפורמות ביופסיה נוזלית ctDNA, חלקן מבוססות גידול וחלקן אגנוסטיות לגידול. לכל פלטפורמה יתרונות וחסרונות שונים. להלן מאמר סקירה כללית של השימוש הנוכחי והמתפתח ב- ctDNA בסרטן מעי גס.
הנקודות העיקריות העולות ממאמר הסקירה:
ctDNA התבסס כסמן פרוגנוסטי שיכול להגדיר את הסיכון להישנות המחלה לאחר ניתוח עם כוונה מרפאת.
בפועל בדיקת ctDNA להערכת מצב מחלה שיורית מינימלי MRD מבוצע 4 שבועות או יותר לאחר ניתוח מרפא ושבועיים או יותר לאחר סיום הטיפול המערכתי. בדיקות ctDNA חוזרות לאורך זמן מבוצעות בדרך כלל כל 8-12 שבועות.
עבור מטופלים שהם חיוביים ל-ctDNA ואין להם עדות למחלה בהדמיה, ניתן לשקול צורת הדמיה שונה (MRI כבד ו/או PET) כדי לזהות את נוכחותה של מחלה נסתרת שעשויה להיות נתיחה או ניתנת לטיפול מקומי.
בסרטן המעי הגס גרורתי שאובחן לאחרונה, בדיקת ביופסיה נוזלית (NGS) יכולה לספק פרופיל מולקולרי הרלוונטי לטיפול מותאם אישית (RAS/RAF/HER-status, MSI ,TMB) במקום בדיקה המבוססת על רקמת גידול.
בדיקת ctDNA עשויה להדגים הטרוגניות של הגידול ולספק פלטפורמה לזיהוי מנגנוני עמידות נרכשים לטיפולים מונחי מטרה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות