מעטות האפשרויות הטיפוליות למטופלים עם אטקסיה וספסטיות נוירו-דגנרטיביות. לאחרונה ישנה התעניינות בנוגע לשימוש עם גירוי חשמלי לא-פולשני (NES: Non-invasive electrostimulation) בשל קלות היישום, יחס העלות-תועלת והבטיחות בטיפול.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Journal of Neurology, החוקרים ערכו מטא-אנליזה על מנת להעריך את יעילות הטיפול עם NES. החוקרים סקרו את מסדי הנתונים MEDLINE ו-Embase בחיפוש אחרי מחקרים שבדקו את הטיפול עם NES במקרים של אטקסיה וספסטיות. מדידות התוצאים העיקריות בנוגע ליעילות כללו שינויים בציון Modified Ashworth Scale (MAS), cerebellar brain inhibition (CBI), מבחן nine-hole pegי(9HPT), משך זמן ההליכה לאורך 8 מטרים (8MWT) והציונים ב-International Cooperative Ataxia Rating Scaleי(ICARS) וב-Scale for Assessment and Rating of Ataxiaי(SARA).
שבעה מחקרים מבוקרי אקראיות, הכוללים 203 מטופלים, נכללו במחקר. נמצאו שיפורים מובהקים ב-MAS (הפרש ממוצע 0.42-, רווח בר-סמך של 95% 0.76- עד 0.08-, p = 0.015), CBI (הפרש ממוצע 0.35-%, רווח בר-סמך של 95% 0.42- עד 0.2-, p < 0.001), 8MWT (הפרש ממוצע s 1.88- רווח בר-סמך של 95% 3.26- עד 0.49-, p = 0.008), ICARS (הפרש ממוצע 7.84-, רווח בר-סמך של 95% 11.90- עד 3.78-, p < 0.001) ו-SARA (הפרש ממוצע 3.01-, רווח בר-סמך של 95% 4.74- עד 1.28-, p < 0.001). כמעט שלא נמצאה אי-אחידות לאורך כל התוצאים, למעט ה-CBIי(I2 = 79%).
לא נצפו שינויים מובהקים של ה-9HPT בהשוואה של NES לטיפול דמה (הפרש ממוצע s 3.52-, רווח בר-סמך של 95% 9.15- עד 2.10, p = 0.220). מרבית המחקרים שנכללו היו בעלי סיכון נמוך להטיה ולא היו דיווחים על השפעות חריגות חמורות כתוצאה מהטיפול.
לסיכום, במחקר הודגם כי טיפול עם גירוי חשמלי לא פולשני הוא יעיל בשיפור הקואורדינציה והיציבות, והעלה את סיבולת הפעילות הגופנית במטופלים עם אטקסיה וספסטיות. כמו כן, נמצאה מודולציה מובהקת של ה-CBI בקרב מטופלים עם אטקסיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות