הקווים המנחים הקיימים מעודדים ביצוע פעילות גופנית באופן שגרתי (Physical activity – PA) לשם שיפור במצב הקרדיווסקולרי. ברם, מידע בדבר תוצאים קליניים של מטופלים עם פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrilation – AF) המיישמים הנחיות אלו, הינו עודנו חסר. במחקר רטרוספקטיבי אשר פורסם לאחרונה בכתב העת The American Journal of Cardiology ביקשו החוקרים להעריך תוצאים אלו.

המחקר הסתמך על מחקר העוקבה הפרוספקטיבי SAGE-AFי(Systemic Assessment of Geriatric Elements in AF) וכלל מטופלים מבוגרים עם AF (מגיל 65 ומעלה) בעלי ציון CHA₂DS₂-VASc של 2 ומעלה. ביצוע פעילות גופנית (PA) הוערך בעזרת שאלון הדיווח העצמי Minnesota Leisure Time PA questionnaire. בעזרת מודלים שונים, בחנו החוקרים את התוצאים הקליניים של PA. התוצאים נבחנו על פני תקופה של שנתיים. מחקר זה כלל סך של 1,244 נבדקים (גיל ממוצע של 76, 51% גברים, 85% לבנים לא היספנים).

תוצאות המחקר הדגימו כי 50.5% מהמטופלים ביצעו PA באופן שגרתי. נמצא כי ישנו קשר בין ביצוע פעילות לבין ירידה בתמותה בשנתיים (יחס סיכונים מותאם: 0.60, רווח בר-סמך 95%: 0.38-0.95). מאידך, לא הודגם קשר בין PA לבין ירידה בשכיחות אירועי שבץ או אירועי דימום משעותיים.

מתוצאות מחקר זה עולה כי מטופלים מבוגרים עם AF אשר מבצעים פעילות גופנית על פי המלצות הקווים המנחים הינם בעלי סיכוי מוגבר לשרידה בטווח הארוך. החוקרים קוראים לנותני השירותים הרפואיים לעודד ולקדם ביצוע פעילות גופנית והתאמה אישית ביישום הוראות הקווים המנחים.

מקור:

Dai, Q., Mehawej, J., Saczynski, J. S., Tran, K. V., Abu, H. O., Lessard, D., ... & McManus, D. D. (2022). Usefulness of Self-Reported Physical Activity and Clinical Outcomes in Older Patients With Atrial Fibrillation. The American Journal of Cardiology, 181, 32-37.‏

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה