במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism, מטרת החוקרים היתה לנתח את השכיחות, ההיארעות, השרידות והתרומה לתמותה בעקבות מעורבות משמעותית של מערכת העצבים המרכזית (CNS) בחולי זאבת אדמנתית מערכתית (SLE).
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי והרב מרכזי RELESSER-TRANSי(Spanish Society of Rheumatology Lupus Register) נאספו מטופלים העומדים בדירוג SLE 1997 ACR. החוקרים חישבו את השכיחות, ההיארעות ושיעורי השרידות של חולי SLE נוירו-פסיכיאטרית (NP-SLE) עם מעורבות משמעותית של ה-CNS כקבוצה, וכן את ביטויי ה-NP האינדיבידואליים של מחלה צרברו-וסקולרית (CVD), פרכוסים, פסיכוזה, תסמונת מוחית אורגנית ודלקת בחוט השדרה (transverse myelitis).
בנוסף, תרומתם של הביטויים הללו על התמותה נותחה באמצעות מודלי רגרסיית קוקס עם תקנון לערפלנים.
לצורך המחקר נאספו בסך הכל 3,591 חולי SLE. מתוכם, 412 (11.5%) מטופלים פיתחו 522 ביטויים של CNS NP-SLE ו-61 מטופלים (12%) עם CNS NP-SLE נפטרו.
שיעור התמותה השנתי של חולים עם וללא היסטוריה של CNS NP-SLE היה 10.8% לעומת 3.8%, בהתאמה. באופן פרטני, CVDי(14%) ותסמונת מוחית אורגנית (15.5%) הראו את שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בקרב חולים אלה. שיעור התמותה של 10% בחולים עם וללא NP-SLE-CNS הושג לאחר 12.3 שנים לעומת 22.8 שנים, בהתאמה.
מטופלים עם CVD (9.8 שנים) ותסמונת מוחית אורגנית (7.1 שנים) הגיעו לשיעור תמותה של 10% מוקדם יותר בהשוואה להסתמנויות אחרות של CNS NP-SLE.
CNS NP-SLE משמעותיות (יחס הסיכונים 1.85, 1.29-2.67), ובפרט CVD (יחס הסיכונים 2.17, 1.41-3.33) ותסמונת מוחית אורגנית (יחס הסיכונים 2.11, 1.19-3.74) נמצאו כגורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים לשרידות גרועה יותר.
לסיכום, התייצגות משמעותית של NP-SLE ב-CNS במהלך המחלה תורמת לשיעורי תמותה גבוהים יותר, אשר עשויים להשתנות בהתאם לביטוי ה-NP הפרטני של כל מטופל. עוד נמצא כי CVD ותסמונת מוחית אורגנית נקשרו עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר.
מקור:
תגובות אחרונות