חולי עם סרטני ריאות מסוג Non-small cellי(NSCLC) עם מוטציה ב-NFE2L2 ו/או ב-KEAP1 הינם בעלי פרוגנוזה גרועה. במחקר רטרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Lung Cancer ביקשו החוקרים לבחון את תוצאי השרידות בעולם אמיתי ואת יעילות הטיפול בקבר מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג Squamous cell NSCLC בעלי מוטציות NFE2L2 ו/או KEAP1.
עוד בעניין דומה
המחקר אשר נערך בין חודשי ינואר 2011 ודצמבר 2018, התבסס על בסיס הנתונים US-based clinico-genomic database. המחקר כלל חולים בעלי פרופיל גנטי ידוע ותוכנית טיפול אשר כללה לכל הפחות 2 ביקורים רשומים במסגרת תקופת המחקר. תוצאי המחקר כללו – שרידות ללא התקדמות (לפי קו טיפולי) בעולם אמיתי (real world progression-free survival - rwPFS) ושרידות כוללת (Overall survival – OS). לבסוף בחנו החוקרים את היעילות בעולם אמיתי של הקו הראשון לטיפול (נוגדי PD-1/PD-L1). מתוך 703 נבדקי המחקר (גיל חציוני: 70.0), 31.6% היו בעלי מוטציה ב-NFE2L2 ו/או ב-KEAP1.
תוצאות המחקר הדגימו כי הקו הראשון והשני השכיחים ביותר, ללא קשר לסטטוס מוטציות, היה טיפול עם כימותרפיה מבוססת פלטינום בשילוב עם נוגדי PD-1/PD-L1. בקרב הנבדקים בעלי מוטציה ב NFE2L2 ו/או ב-KEAP1, נוגדי PD-1/PD-L1 היוו את הקו השלישי הכי נפוץ לטיפול. זאת לעומת אלו ללא מוטציות, אצלם הקו השלישי הנפוץ ביותר לטיפול היה כימותרפיה בלבד. בהשוואה בין אלו בעלי המוטציות הנ"ל לאלו נעדרי המוטציות, אלו הראשונים היו בעלי OS חציוני קצר יותר (13.59 לעומת 17.37 חודשים, (P=0.4105 ו-rwPFS קצר יותר באופן מובהק, זאת תחת טיפול קו ראשון (4.54 לעומת 6.25 חודשים, P=0.003). מגמה זו לא הודגמה במתן הקו השני/השלישי לטיפול. לא נרשם הבדל בתוצאי השרידות בין קווי הטיפול בשונים בקרב הנשאים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מטופלים עם סרטן squamous cell NSCLC הנשאים למוטציה ב-NFE2L2 ו/או ב-KEAP1 הינם בעלי שרידות ירודה בעולם אמיתי. ממצאים אלו מדגישים את הצורך באסטרטגיה טיפולית מוכוונת גנוטיפ בקרב אוכלוסייה זו.
מקור:
תגובות אחרונות