הידע בדבר ההשפעות הסיבתיות של פעילות גופנית ואורח חיים יושבני על התפתחות סוכרת מסוג 2 בקרב ילדים עודנו חסר. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של פעילות גופנית ואורח חיים יושבני על הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, וזאת בקרב ילדים ומתבגרים בקבוצת סיכון למחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים מקבוצת Quebec Adipose and Lifestyle Investigation in Youthי(QUALITY), עוקבה של ילדים ממוצא מערב אירופי (לבנים לא היספנים) עם היסטוריה הורית של השמנת יתר (מוגדר כ-BMI של 30 ק"ג/מ"ר או יותר, או היקף מותניים של יותר מ-102 ס"מ בגברים ו-88 ס"מ בנשים).
הנבדקים עברו הערכה בגילאים שונים - בגיל 8-10 שנים (מצב הבסיס), בגיל 10-12 שנים (סבב מעקב ראשון) ובגיל 15-17 שנים (סבב מעקב שני).
החוקרים בדקו פעילות גופנית מתונה עד נמרצת (moderate-to-vigorous physical activity – MVPA), זמן ישיבה (בעזרת אקסלרומטר) וזמן מסך (על ידי שאלון ובכל סבב מעקב). התוצאים של מחקר זה כללו מצב גליקמי בצום ושעתיים לאחר העמסה ומדדים מתוקפים של רגישות לאינסולין והפרשת אינסולין.
לבסוף, החוקרים העריכו את ההשפעות הטיפוליות של שינויים (בהתאם לזמן) ב-MVPA, זמן ישיבה וזמן מסך על מדדים של סוכרת מסוג 2. החוקרים עשו שימוש במודלים מבניים שוליים (אורכיים) ובדקו הסתברות הפוכה בהתאם לחשיפה, תוצאים ומערפלים (בגילאי 8-10 ועד גילאי 15-17).
ההערכה כללה הן את המצב הנקודתי (בבדיקה מסוימת) והן את ההשפעה המצטברת של החשיפה על התוצאים. המחקר הנוכחי כלל סך של 630 נבדקים במצב בסיס (גילאי 8-10, בין יולי 2005 לדצמבר 2008), 564 נבדקים בסבב המעקב הראשון (גילאי 10-12, בין יולי 2007 למרץ 2011) ו-377 נבדקים בסבב המעקב השני (גילאי 15-17, בין ספטמבר 2012 למאי 2016).
תוצאות המחקר הדגימו כי בהתבסס על תוצאות של חשיפה מצטברת, ההשפעות הטיפוליות הממוצעות (שינויים באחוזים) של MVPA עמדו על 5.6% (רווח בר סמך 95%: 2.8-8.5) ברגישות לאינסולין ו-3.8%- (7.1- -0.5-) בהפרשת אינסולין בפאזת הפרשה שניה על כל תוספת של 10 דקות פעילות יומית (מגיל 8-10 שנים ועד גיל 15-17 שנים).
ההשפעות הטיפוליות הממוצעות של זמן ישיבה וזמן מסך מדווח הביאו לתוצאים הבאים – הפחתה ברגישות לאינסולין (8.2%- [12.3- - 3.9-] ו-6.4%- [10.1- - 2.5-], בהתאמה), הפרשת אינסולין מוגברת בפאזת הפרשה שניה (5.9% [1.9-10.1] ו-7.0% [0.1- -14.7], בהתאמה) וערכים גליקמיים גבוהים יותר בצום (0.03 מילימול/ל' [0.003-0.05] ו-0.02 מילימול/ל' [0.01-0.03], בהתאמה), וזאת על כל שעה יומית נוספת (מגילאי 8-10 שנים ועד 15-17 שנים).
מתוצאות מחקר זה עולה כי זמן MVPA והתנהגות יושבנית מהוות גורמי התנהגות הניתנים לשינוי ובעלי השפעה חשובה ביותר על התפתחות סוכרת מסוג 2 בקרב ילדים ובני נוער הנמצאים בסיכון למחלה. יש להתייחס לגורמים אלו כיעדים מרכזיים במניעת סוכרת מסוג 2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות