התחלואה הנלווית והסיבוכים ארוכי הטווח של דיסקציה עצמונית של עורק כלילי (Spontaneous Coronary Artery Dissection - SCAD) לא מובנים היטב. במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין הפרעות קצב עלייתיות (Atrial Arrhythmias - AA), הכוללים פרפור ורפרוף פרוזדורים, לבין SCAD בשתי עוקבות שונות.
עוד בעניין דומה
מחקר תצפיתי זה בוצע בשני חלקים. החלק הראשון כלל מחקר רטרוספקטיבי שסקר מטופלים עם אבחנה של AA מתוך רשומה רפואית של ה-Mayo Clinic של מטופלים עם SCAD. המחקר השני היה מחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסין שבחן היארעות של AA במטופלים עם SCAD בהשוואה לקבוצת מקרי ביקורת מתוקננים לפי גיל ומין.
מבין 1,214 נבדקים במרשם מטופלים SCAD של "מאיו קליניק", 45 מטופלים (3.7%) עם SCAD התייצגו גם עם AA, מהם שמונה מטופלים (17.8%) התייצגו עם AA לפני SCAD,י20 (44.4%) התייצגו עם AA סביב הופעת SCAD ועבור 17 (37.8%) AA הופיע לאחר SCAD.
תוצאות המחקר הדגימו כי בעזרת ניתוח חד-משתני לא הודגם קשר משמעותי בין SCAD לבין גורמי סיכון קרדיווסקולריים שגרתיים. בעוקבה מבוססת אוכלוסין נצפה כי חמישה מטופלים עם SCADי(4%) וארבעה נבדקים מקבוצת מקרי הביקורת (1%) פיתחו AA לפני הופעת SCAD (יחס סיכויים של 4.5, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-19; p=0.04).
סך הכל חמישה נבדקים עם SCAD (4%) ושלושה נבדקים מקבוצת מקרי הביקורת (1%) פיתחו AA בעשר השנים שאחר הופעת SCAD (יחס סיכונים של 6.3, רווח בר-סמך של 95%, 1.2-32.8; p=0.03).
מסקנת החוקרים היתה כי ישנה קבוצה מסוימת של נבדקים עם SCAD שחוו AA לפני ולאחר SCAD. כמו כן, מטופלים עם רקע של SCAD עלולים, בסבירות גבוהה יותר, לפתח AA בעשר השנים שלאחר SCAD בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות