מטרת המחקר היתה לחשוף את הקשר בין קצב סינון גלומרולרי (Glomerular Filtration Rate - GFR) בבסיס לבין התפתחות אלבומינוריאה במטופלים עם סוכרת סוג 2. במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה שיצא ממרכז רפואי בודד ביפן נכללו 6,618 נבדקים (2,459 נשים בגיל ממוצע של 60±12 שנים) עם סוכרת סוג 2 ויחס אלבומין לקריאטנין בשתן של פחות מ-300 מ"ג/ג'.

החשיפה הנחקרת היתה GFR משוער (estimated GFR - eGFR), שסווג כמשתנה קטגוריאלי לפי חמש דרגות: 90 מ"ל/דקה/1.73מ² ומעלה, 75-90 מ"ל/דקה/1.73מ², 60-75 מ"ל/דקה/1.73מ², 45-60 מ"ל/דקה/1.73מ², ומתחת ל-45 מ"ל/דקה/1.73מ², וכמשתנה רציף.

התוצא שנבדק היה החמרה ביחס אלבומין לקריאטנין בשתן (לדוגמה, מעבר מרמות תקינות של אלבומין בשתן למיקרו או מאקרו אלבומינוריאה, או ממיקרואלבומינוריאה למאקרואלבומינוריאה). החוקרים העריכו את יחסי הסיכונים להופעת התוצא העיקרי בעזרת מודל רב-משתני להערכת סיכונים יחסיים של שם COX. בניתוח הנתונים בו התייחסו ל-eGFR כמשתנה רציף, החוקרים השתמשו במודל איפוץ מעוקב עם תקנון רב-משתני מוגבל.

תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך תקופת מעקב חציונית של 6.3 שנים, 1,190 נבדקים השיגו את התוצא העיקרי. נבדקים שהיו עם eGFR בבסיס בטווח של 75-90 מ"ל/דקה/1.73מ² נחשבו לקבוצת מקרי הביקורת.

יחס הסיכונים להחמרה בסינון הכלייתי עבור נבדקים עם eGFR של 90+, 60-75, 45-60, 45 מ"ל/דקה/1.73מ² ומטה עמדו על: 1.38 (רווח בר-סמך של 95%, 1.14-1.66), 1.34 (רווח בר-סמך של 95%, 1.14-1.58), 1.81 (רווח בר-סמך של 95%, 1.5-2.2) ו-2.37 (רווח בר-סמך של 95%, 1.84-3.05), בהתאמה. יתרה מזאת, מודל האיפוץ הדגים באופן ברור יותר עקומה בצורת J הפוך.

מסקנת החוקרים היתה כי רמות גבוהות ונמוכות של eGFR בבסיס מעורבים בפתוגנזה של החמרה בפרוטאינוריה במטופלים יפנים בגירים עם סוכרת סוג 2.

מקור:

Ko Hanai, Tomomi Mori, Yui Yamamoto, Naoshi Yoshida, Hidekazu Murata, Tetsuya Babazono; Association of Estimated Glomerular Filtration Rate With Progression of Albuminuria in Individuals With Type 2 Diabetes. Diabetes Care 2 January 2023; 46 (1): 183–189. https://doi.org/10.2337/dc22-1582

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה