מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת AIDS and Behavior היתה לתאר את הסטטוס הבריאותי של נשים טרנסג׳נדריות עם HIV בהשוואה לגברים סיסג׳נדרים ונשים סיסג׳נדריות בעוקבת HIV בארה״ב. במסגרת המחקר נעשה שימוש במידע מ-Centers for AIDS Research Network of Integrated Clinical Systems בין השנים 2005-2022. את הנשים הטרנסג׳נדריות זיהו החוקרים על ידי שימוש במידע קליני ובמדדי זהות.
עוד בעניין דומה
בניתוח נכללו 1,285 מטופלים עם HIV (275 נשים טרנסג׳נדריות, 547 גברים סיסג׳נדרים ו-463 נשים סיסג׳נדריות). במסגרת ניתוחי חתך רב-משתנים השוו החוקרים תוצאי HIV ותחלואות נלוות בין נשים טרנסג׳נדריות לגברים סיסג׳נדרים ובין נשים טרנסג׳נדריות לנשים סיסג׳נדריות כאשר הוערכו יחסי הסיכויים ורווחי הסמך.
תוצאות המחקר הראו כי נשים טרנסג׳נדריות התייצגו עם שיעורי היצמדות גרועים יותר (יותר מ-90% היצמדות; יחס סיכויים מתוקנן – 0.57, רב״ס 95% - 0.38-0.87) לטיפולים והיו בעלות סיכוי גבוה יותר לפספס לפחות שלושה ביקורים רפואיים בשנה (יחס סיכויים מתוקנן – 1.50, רב״ס 95% - 1.06-2.10) בהשוואה לגברים סיסג׳נדרים.
עוד נמצא כי בקרב טרנסג׳נדריות היו יותר אינדיקציות לחרדה לעומת גברים סיסג׳נדרים ונשים סיסג׳נדריות (p<0.001, p=0.02) וכי שיעורי ההדבקה בהפטיטיס Cי(p=0.03) והטיפול בשנה האחרונה או במהלך החיים להפרעת שימוש בחומרים היו גבוהים יותר באופן מובהק בטרנסג׳נדריות בהשוואה לגברים סיסג׳נדרים. מעבר לכך נמצא כי הימצאות שימוש בחומרים היתה גבוהה יותר בטרנסג׳נדריות ביחס לגברים סיסג׳נדרים ונשים סיסג׳נדריות.
ממחקר זה עולה כי נשים טרנסג׳נדריות עם HIV היו שונות מגברים סיסג׳נדרים ונשים סיסג׳נדריות מבחינת תוצאים קליניים ותחלואה נלווית.
מקור:
תגובות אחרונות