התובנות והידע בדבר בריאות וטיפול בריאותי בסוף החיים יכולים להשפיע על תכנון טיפול מוקדם, כגון השלמת הנחיות מוקדמות. במסגרת מחקר תצפיתי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine, ביקשו החוקרים לבחון את התפיסה של מבוגרים לגבי מצבי סוף החיים הרפואיים.
עוד בעניין דומה
המחקר, שנערך בשוויץ, חקר את הנושא בהקשר למאפיינים הסוציודמוגרפיים של המטופלים והתבסס על מדגם ארצי מייצג של מבוגרים בני 58 ומעלה אשר השתתפו בגל השמיני (2019/2020) של החלק השווייצרי של סקר האירופאי לבריאות, הזדקנות ופרישה (שיעור שיתוף פעולה: 94.3%).
החוקרים התייחסו לסבירות הסובייקטיבית ל-11 מצבי סוף חיים בסולם של 4 נקודות: מאוד לא סביר (0-25%), די לא סביר (26%-50%), סביר למדי (51%-75%) ומאוד סביר (76%-100%)
תוצאות המחקר הדגימו כי התפיסות של מבוגרים בדבר מצבים רפואיים בסוף החיים היו הטרוגניות למדי ולעתים קרובות לא מדויקות. נבדקי המחקר העריכו יתר על המידה את הצלחת החייאת לב-ריאה, התועלת של כימותרפיה, אשפוז בבית חולים עבור דלקת ריאות עבור חולים עם דמנציה מתקדמת ועבור תזונה מלאכותית והידרציה בשלב המוות, תוך הערכת חסר של יעילות הטיפול בכאב במצב זה.
פחות מ-28% מהמבוגרים העריכו נכון את הסבירות למוות בבית אבות, בבית חולים או בבית, בהתאמה. צפיות לא מדויקות היו שכיחות יותר אצל גברים (p < 0.01) ואנשים עם קשיים כלכליים (p < 0.05), בעוד שמבוגרים בני 75 ומעלה (p < 0.01) ומשיבים מהחלק דובר הגרמנית של שווייץ (p <0.01) הציגו תפיסות מדויקות יותר.
תוצאות המחקר הדגימו כי השונות הרחבה והדיוק הנמוך של תפיסות סוף החיים מצביעות על היקף ניכר להתערבויות בתקשורת לגבי המציאות של בריאות ובריאות בסוף החיים בשוויץ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות