למרות שכבר זיהו את ההשפעה הטרשתית של כולסטרול שאריתי (Remnant Cholesterol - Remnant-C), טרם נמצא קשר בין Remnant-C לבין מטבוליזם של גלוקוז. במחקר רטרוספקטיבי אורכי זה החוקרים בחנו את הקשר בין remnant-C לבין היארעות של סוכרת סוג 2 (Type 2 Diabetes - T2D) בעוקבה לאומית של מבוגרים בקוריאה.
עוד בעניין דומה
8,485,539 נבדקים בוגרים בריאים מקוריאה השתתפו בתכנית סקירה לאומית בשנת 2009 והיו במעקב עד שנת 2019. הקשר בין רבעונים של רמות remnant-C לבין היארעות של T2D נבחן בעזרת מודל רגרסיה של שם COX. הסיכון להיארעות של T2D לפי רמות משתנות של remnant-C נבחן בעזרת ניתוח איפוץ ריבועי.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.28 שנים, 584,649 נבדקים (6.8%) פיתחו T2D. בניתוח רב משתני מתוקנן נמצא כי מטופלים שנמצאים ברביע עליון של רמות remnant-C הינם בסיכון מוגבר להתפתחות T2D, עם יחס סיכונים של 1.25 (רווח בר-סמך של 95%, 1.24-1.27) עבור רביע שני, 1.51 (רווח בר-סמך של 95%, 1.5-1.53) עבור רביע שלישי ו-1.95 (רווח בר-סמך של 95%, 1.93-1.97) עבור רביע רביעי, בהשוואה לרביע התחתון. העליה בסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, המיוחס לריכוז remnant-C גבוה היה משמעותי יותר בנבדקים עם פחות גורמי סיכון 'קלאסיים' להתפתחות סוכרת, כגון; מין נקבה, היעדר הפרעות מטבוליות (כולל הפרעה ברמות סוכר בצום), יתר לחץ דם ודיסליפידמיה אתרוגנית. יתרה מזאת, נמצא כי הסיכון המוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2 במטופלים עם ריכוז גבוה יותר של remnant-C היה גבוה יותר במטופלים צעירים, בהשוואה לנבדקים מבוגרים.
מסקנת החוקרים הייתה כי פרופיל remnant-C מספק מידע נוסף על ניבוי התקדמות עתידית של T2D, באופן עצמאי מפרמטרים ליפידיים שגרתיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות