קיימת שאלה בנוגע לתפקיד של טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי (IVT: intravenous thrombolysis) בחולים עם חסימות של כלי דם גדולים (LVOs: large vessel occlusions) אשר ניתן לפני העברה ממרכז שבץ ראשוני (PCS: primary stroke center) למרכז-על לשבץ (CSC: comprehensive stroke center).
עוד בעניין דומה
בסקירה שיטתית אשר ממצאיה פורסמו בכתב העת Neurology, החוקרים כללו מחקרים תצפיתיים של חולים עם LVO המקבלים IVT ב-PCS לפני העברתם ל-EVT, בהשוואה לאלו אשר קיבלו EVT בלבד.
תוצאי היעילות כללו תוצאים תפקודיים מצוינים או טובים [ציוני modified Rankin Scale (mRS) של 0-1 או 0-2, בהתאמה] ומוגבלות מופחתת (mRS shift analysis) לאחר שלושה חודשים. תוצאי הבטיחות כללו דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH: symptomatic intracranial hemorrhage) תוך 48 שעות ותמותה מכל סיבה לשלושה חודשים. הקשרים דווחו באמצעות יחסי הסיכויים ויחסי סיכויים מתוקננים.
החוקרים איתרו שישה מחקרים הכוללים 1,723 משתתפים (גיל ממוצע: 71 שנים, 51% נשים; 53% טופלו עם IVT ב-PSC). ה-onset-to-groin puncture time לא היה שונה בין שתי הקבוצות (הפרש ממוצע: 20 דקות, רווח בר-סמך של 95% -115.89 ,76.04).
חולים שקיבלו IVT לפני ההעברה היו בעלי סיכויים גבוהים יותר למוגבלות מופחתת לשלושה חודשים (יחס הסיכויים = 1.98; רווח בר-סמך של 95% 1.17-3.35), תוצאים תפקודיים מצוינים (יחס הסיכויים = 1.70; רווח בר-סמך של 95% 1.28-2.26) וטובים (יחס הסיכויים = 1.62; רווח בר-סמך של 95% 1.15-2.29), ללא סיכון מוגבר ל-sICH (יחס הסיכויים = 0.87; רווח בר-סמך של 95% 0.54-1.39) או לתמותה (יחס הסיכויים = 0.55; רווח בר-סמך של 95% 0.37-0.83).
באנליזות המתוקננות נמצא כי למטופלים שקיבלו IVT ב-PSC היו סיכויים גבוהים יותר לתוצאים תפקודיים מצוינים (יחס סיכויים מתוקנן 1.32; רווח בר-סמך של 95% 1.00-1.74) והסתברות נמוכה יותר לתמותה (יחס סיכויים מתוקנן = 0.50; רווח בר-סמך של 95% 0.27-0.93).
לסיכום, טיפול עם IVT במסגרת PSC בחולים עם LVO טרם העברתם ל-EVT מעלה את הסיכויים להחלמה טובה עם רמת תפקודיות מצוינת, עם הפחתה בסיכויי התמותה, ללא עלייה ב-sICH או ב-onset-to-groin puncture times, בהשוואה לאלה שהועברו ל-EVT מבלי שקיבלו IVT קודם לכן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות