חרדת מוות עלולה להוות גורם משמעותי לסבל, ובכל זאת, לא נחקר בהרחבה בהקשר של טיפול פליאטיבי. הזמינות של סולםDeath Anxiety and Distress Scaleי(DADDS) מאפשרת להעריך ולטפל טוב יותר בחרדת מוות בקרב החולים במחלות קשות.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים לחקור קשר בין גורמים פיזיים ופסיכו-סוציאליים ובין חרדת מוות/ מצוקה.
המחקר הנוכחי כלל מדגם של 167 מבוגרים (בארצות הברית) עם סרטן המקבלים טיפול פליאטיבי במסגרת מרפאתית (גיל ממוצע 65.9 [7.3] שנים, 62% נשים, 84% לבנים, 62% עם סרטן בשלב 4). הנבדקים השלימו הערכה בעזרת DADDS ונמדדו למספר מאפיינים, ובכללם - מאפיינים דמוגרפיים, מאבק דתי פנימי, מצוקה הקשורה לכבוד, איכות חיים קיומית (Quality of life – QoL) ומודעות למחלות סופניות (Terminal Illness Awareness – TIA).
מתוצאות מחקר זה עולה כי, באופן כללי, ציוני DADDS לא היו קשורים לגורמים דמוגרפיים (כולל השתייכות דתית, מאפייני דתיות ותדירות תפילה). ציוני DADDS היו בקורלציה חיובית למאבק דתי פנימי (p < 0.001) ומצוקה הקשורה לכבוד (p < 0.001).
מאידך, הודגם מתאם שלילי בין ציוני DADDS ל-QoLי(p < 0.001). TIA הודגם כקשור באופן לא ליניארי אך מובהק הן לציון DADDS כולל (p = 0.007) והן לתת-סולם הסופיות שלו (p ≤ 0.001). בתת קבוצה של נבדקים אשר השלימו DADDS לאחר ביצוע טיפול לרכישה ושימור כבוד עצמי (Dignity Therapy – DT) הודגמה ירידה מובהקת בציוני תת-סולם סופיות (p = 0.04).
מתוצאות מחקר זה עולה כי יש מקום למחקר נוסף על חרדת מוות ומודעות פרוגנוסטית בהקשר של רפואה פליאטיבית. הממצאים גם מעלים שאלות לגבי האופי והתזמון האופטימליים של התערבויות רוחניות ופסיכו-סוציאליות, דבר שעשוי לכלול הערכה או בדיקה לאיתור חרדת מוות ומודעות פרוגנוסטית למיצוי יעילות הטיפול.
מקור:
תגובות אחרונות