ההחלטה האם לאשפז חולי סרטן עם דלקת ריאות לשם מתן אנטיביוטיקה או האם להמשיך במסלול של טיפול תומך בלבד, על מנת למנוע פטירה בבית החולים, היא לעתים קרובות קשה ומורכבת.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC Palliative Care, ביקשו החוקרים לזהות גורמים פרוגנוסטיים לפטירה בבית חולים של חולי סרטן עם דלקת ריאות, הניתנים להערכה בקלות כבר בעת קבלת החולים לבית החולים.
מחקר זה כלל מידע אשר נאסף מהרישומים הרפואיים הממוחשבים של בית החולים האוניברסיטאי של צ'יאנג-מאי, תאילנד (2016-2017). החוקרים עשו שימוש בניתוחי רגרסיה על- מנת לזהות גורמים פרוגנוסטיים. התוצא העיקרי של מחקר זה היה תמותה בבית החולים.
המחקר הנוכחי כלל סך של 245 מטופלים (146 [59.6%] גברים, עם גיל חציוני של 66 שנים [טווח בין רבעוני: 57-75]). סך הכל 72 (29.4%) מחולי הסרטן אשר התקבלו עם דלקת ריאות ונכללו במחקר זה נפטרו בהיותם בבית החולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי גורמים פרוגנוסטיים לתמותה בבית החולים כללו: ציון PPSי(Palliative Performance Scale) של 30 ומטה (יחס סיכויים: 8.47, רווח בר-סמך 95%: 3.47-20.66), ציון PPS של 40-50 (יחס סיכויים: 2.79, רווח בר-סמך 95%: 1.34-5.81), אחוז לימפוציטים של עד 8% (יחס סיכויים: 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.08-4.08) וריווי חמצן של עד 90% (יחס סיכויים: 2.01, רווח בר-סמך 95%: 1.04-3.87).
מתוצאות מחקר זה עולה כי שיעור התמותה בבית החולים של חולי סרטן שאושפזו על רקע דלקת ריאות עמד על כ-30%. ה-PPS של 10%-30%, PPS של 40%-50%, אחוז לימפוציטים ≤ 8% וריווי חמצן < 90% יכולים לשמש כגורמים פרוגנוסטיים לפטירה בבית החולים בקרב מטופלים אלה. החוקרים קוראים לביצוע מחקרים פרוספקטיביים נוספים כדי לחקור את התועלת של גורמים אלה.
מקור:
תגובות אחרונות