במחקר פאזה 2 זה אשר פורסם ב JCO נכללו חולים עם גידולי MSI-H/MMR-d בשלב מקומי לא נתיח או בשלב מקומי High Risk. החולים טופלו בפמברוליזומאב 200 מ"ג כל 3 שבועות למשך חצי שנה, ואחר מכן ניתוח. לאחר הניתוח היתה אפשרות להמשיך טיפול בפמברוליזומאב למשך שנה. מטרות המחקר הראשוניות היו בטיחות ו-pCR pathologic complete response. חולים הורשו להמשיך במחקר רק אם נצפתה תגובה לטיפול בהדמיה או בהקלה סימפטומטית.
המחקר כלל 35 חולים, מתוכם 27 חולים עם סרטן המעי הגס (קולון – 19, רקטום – 8) ושמונה חולים עם סרטנים אחרים (2 - תריסריון, 2 - לבלב, קיבה, אמפולה, אנדומטריום, מנינגיומה). בקרב 33 מטופלים, שיעור התגובה הכולל היה 82%. מחצית מהחולים עברו ניתוח (17/49%) ואצלם נמצא שיעור תגובה פתולוגית המלאה 65%.
בקרב חולים עם גידול שניתן להערכה אנדוסקופית: 12 השיגו מה שנראה כנסיגה קלינית מלאה. חמישה נותחו ואצלם הודגמה נסיגה מלאה גם פתולוגית pCR. בקרב 7 חולים ההערכה האנדוסקופית לא הראתה נסיגה קלינית מלאה. שלושה מחולים אלה נותחו ובשניים הודגמה pCR.
עשרה מטופלים בחרו לקבל שנה אחת של פמברוליזומאב ואחריה מעקב ללא כריתה כירורגית (מעקב חציוני של 23 שבועות). שמונה חולים נוספים לא עברו כריתה כירורגית וקיבלו פחות משנה של פמברוליזומאב. במהלך המחקר והמעקב נצפו אירועי התקדמות מחלה אצל שישה מטופלים , ארבעה מהם עברו ניתוח Salvage.
שני חולי הלבלב הראו תחילה תגובה לטיפול אך התקדמות בהמשך, ושניהם עברו ניתוח כריתת הגידול.
ב-19 חולים בוצעה סדרת בדיקות ctDNA. ירידה ב-ctDNA הראתה קורולציה טובה לתגובה, ובקרב 13/15 חולים עם ירידה לא נצפתה החמרה/הישנות במהלך המחקר.
מסקנות החוקרים: טיפול אימונותרפי בגידולי MSI-H בשלב מקומי הראה שיעור תגובה פתולוגית מלאה גבוה, וטיפול ללא ניתוח נראה מבטיח וראוי להמשך מחקר.
מקור:
תגובות אחרונות