מצוקה מוסרית היא תופעה מוכרת בקרב נותני שירותי בריאות. עם זאת, חוויית המצוקה המוסרית הנחווית על ידי הצוות המטפל בחולים אשר מתים במהלך אשפוז, לא נבדקה בעבר. לא ברור כיצד איכות המוות עשויה להשפיע על המצוקה המוסרית בקרב נותני שירות אלה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים לחקור את רמות המצוקה המוסרית אשר חווים רופאים מתמחים ואחיות המעניקים טיפול במהלך 48 השעות האחרונות לחיי המטופלים. החוקרים ביקשו לבחון כיצד איכות המוות (כפי שהיא נתפשת ומשפיעה על המצוקה המוסרית.
זהו מחקר עוקבה פרוספקטיבי בשיטות מעורבות בו נסקרו אחיות ומתמחים לאחר מות מטופל במסגרת אשפוז בבית חולים אקדמי בארה"ב. הנבדקים השלימו סקרים וענו על שאלות פתוחות כדי להעריך מצוקה מוסרית ואת איכות מותו של המטופל. המחקר הנוכחי כלל סך של 126 נסקרים (46 סקרים הושלמו), וזאת על רקע 35 מקרי תמותה.
תוצאות המחקר הדגימו כי רמות כלליות בינוניות-גבוהות של מצוקה מוסרית זוהו בקרב המשתתפים. רמות גבוהות יותר של מצוקה מוסרית הודגמו במקרים של איכות מוות נתפשת נמוכה יותר. מניתוח איכותי עלו חמישה נושאים המדגישים את האתגרים העומדים בפני אחיות ומתמחים בטיפול סוף החיים, ובכללם: תקשורת לקויה, מוות בלתי צפוי, סבל של מטופל, מגבלות משאבים ואי מתן עדיפות לרצונות או טובת המטופל.
מתוצאות מחקר זה עולה כי אחיות ומתמחים המטפלים בחולים גוססים חווים רמות בינוניות- גבוהות של מצוקה מוסרית. איכות נמוכה יותר של טיפול בסוף החיים קשורה לרמות גבוהות יותר של מצוקה מוסרית.
מקור:
תגובות אחרונות