במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Breast ביקשו החוקרים לחקור את גורמי הסיכון ללימפדמה הקשור לסרטן השד (Breast Cancer Related Lymphedema – BCRL) והפרעת תפקוד בגפיים העליונות (upper extremity dysfunction – UED), וזאת בקרב חולות עם סרטן שד מוקדם לאחר טיפול מתקדם. בנוסף, החוקרים ביקשו להשוות את הרעילות של אסטרטגיות הטיפול השונות.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך במתכונת רטרוספקטיבית. המחקר (2017-2020) כלל סך של 1,369 חולות סרטן השד pT1-3N0-1M0 אשר עברו טיפול קרינתי אדג'ובנטי. BCRL ו-UED זוהו בעזרת שאלוני Norman ו-QuickDASH. החוקרים העריכו את ההיארעות, החומרה וגורמי הסיכון ל-BCRL ו-UED.
תוצאות המחקר הדגימו כי, בתום מעקב חציוני של 25 חודשים, 249 מהחולות פיתחו BCRL. נתיחת בלוטות לימפה אקסילאירות (Axillary Lymph Node Dissection – ALND), הוצאה של מספר רב של בלוטות, טיפול רדיותרפי בצד ימין והיפופרקציונציה של הקרינה בטיפול הכולל הקרנת בלוטות אזוריות (regional nodal irradiation – RNI), נמצאו כגורמי סיכון מובהקים סטטיסטית ל-BCRL (כולם עם p < 0.05).
מהשוואה בין קבוצות הטיפול נמצא כי לקבוצת ביופסיית בלוטות הזקיף (Sentinel Lymph Node Biopsy – SLNB) + RNI סיכון נמוך משמעותית ל-BCRL, וזאת בהשוואה לקבוצת ALND + RNI (10.8% לעומת 32.5%, יחס סיכונים: 0.426, p = 0.020).
מאידך, לא נמצא הבדל מובהק בין ביצוע ALND בלבד לעומת ALND + RNI או SLNB לעומת SLNB + RNI. בסך הכל 193 חולים פיתחו UED ו-ALND (p=0.02) היה גורם הסיכון המשמעותי היחיד שנמצא ל-UED. בקרב קבוצת SLNB + RNI הודגמה ירידה משמעותית בסיכון ל-UED, וזאת בהשוואה לקבוצת ALND + RNI (7.5% לעומת 23.9%, יחס סיכונים: 0.260, p = 0.001) ולא נמצא הבדל משמעותי בין SLNB ל-SLNB + RNI או ALND לעומת ALND + RNI.
מתוצאות מחקר זה עולה כי ALND אגרסיבי נותר גורם הסיכון העיקרי עבור BCRL ו-UED. מאידך, RNI אינו מהווה גורם סיכון מובהק. לפיכך, החלפת ALND בהקרנות מותאמת אישית יכולה להוות אסטרטגיית מניעה יעילה בקרב חולות סרטן שד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות