הקשר בין דלקת כרונית לבין הישנות של סרטן מעי גס וחלחולת ותמותה איננו מובן היטב, והמידע מתוך מחקרים גדולים ואיכותיים שבוצעו על עוקבות פרוספקטיבית הינו מוגבל. מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין סמנים ביולוגיים דלקתיים לבין שרידות של מטופלים עם סרטן מעי גס שלב III.
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה זה הופק מתוך מחקר על טיפול כימותרפי אדג'ובנטי מסובסד על ידי המוסד הלאומי לסרטן CALGB/SWOG 80702י(National Cancer Institute–sponsored adjuvant chemotherapy trial Cancer and Leukemia Group B/Southwest Oncology Group 80702). המחקר בוצע בין יוני 2010 לנובמבר 2015, תקופת המעקב הסתיימה באוגוסט 2020.
במחקר נכללו 1,494 נבדקים עם דגימות פלסמה זמינות לזיהוי סמנים ביולוגיים דלקתיים. הסמנים הביולוגיים שנבדקו כללו רמות של סמנים דלקתיים בפלסמה (רבעונים של אינטרלוקין 6 [Interleukin 6 - IL-6], soluble tumor necrosis α receptor 2י[sTNF-αR2], חלבון תגובתי C עם רגישות גבוהה [high sensitivity C-reactive protein - hsCRP]) שנבדקו שלושה עד שמונה שבועות לאחר ביצוע ניתוח ולפני הקצאה לטיפול כימותרפי.
התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא מחלה שהוגדרה כזמן מהקצאה אקראית ועד הישנות של סרטן מעי גס או תמותה מכל סיבה. תוצאים שניוניים כללו שרידות ללא הישנות ושרידות כוללת. יחסי סיכונים עבור המתאם בין סמנים ביולוגיים לבין שרידות הוערכו בעזרת רגרסיית COX לסיכונים יחסיים.
במחקר נכללו 1,494 נבדקים (משך מעקב חציוני של 5.9 שנים [טווח בין רבעוני של 4.7-6.1 שנים]), עם גיל חציוני של 61.3 שנים (טווח בין רבעוני של 54-68.8 שנים), 828 (55.4%) היו גברים. במהלך תקופת המעקב אירעו 327 מקרים של הישנות, 244 מקרי מוות ו-387 מקרים של שרידות ללא מחלה.
דגימות פלסמה נאספו כעבור זמן חציוני של 6.9 שבועות (טווח בין רבעוני של 5.6-8.1 שבועות) לאחר הניתוח. ריכוזים חציוניים בפלסמה של IL-6 עמדו על 3.8 פיקוגרם/מ"ל (טווח בין רבעוני של 2.3-6.2 פיקוגרם/מ"ל) של sTNF-αR2 עמדו על 2.9x103 פיקוגרם/מ"ל (טווח בין רבעוני של 2.3-3.6x103 פיקוגרם/מ"ל) ושל hs-CRP עמדו על 2.6 מ"ג/ליטר (טווח בין רבעוני של 1.2-5.6 מ"ג/ליטר).
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה למטופלים ברבעון הנמוך ביותר של ריכוז סמנים דלקתיים, מטופלים ברבעון העליון הדגימו עלייה מובהקת בסיכון להישנות או לתמותה (עבור IL-6: יחס סיכונים מתוקנן של 1.52 [רווח בר-סמך של 95%, 1.07-2.14]; p=0.01 עבור המגמה | עבור sTNF-αR2: יחס סיכונים מתוקנן של 1.77 [רווח בר-סמך של 95%, 1.23-2.55]; p<0.001 עבור המגמה | עבור hs-CRP: יחס סיכונים מתוקנן של 1.65 [רווח בר-סמך של 95%, 1.17-2.34]; p=0.006 עבור המגמה).
יתרה מזאת, לא נמצאה אינטראקציה משמעותית בין סמנים דלקתיים וטיפול עם סלקוקסיב לבין שרידות ללא מחלה. תוצאות דומות נצפו עבור שרידות ללא הישנות ושרידות כוללת.
מסקנת החוקרים היתה כי ריכוזים גבוהים יותר של סמנים דלקתיים לאחר האבחנה עם סרטן מעי גס שלב III נמצא קשור באופן מובהק לתוצאי שרידות פחות טובים. ממצאים אלה מצדיקים המשך ביצוע מחקר על מנת לבחון האם טיפולים נוגדי דלקת יועילו בשיפור תוצאים של סרטן מעי גס.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות