במחקר שהתפרסם בכתב העת New England Journal of Medicine נבדק האם הוספת דוסטרלימאב למשלב הטיפולי עם קרבופלטין ופקליטקסל משפרת שרידות ל במטופלות עם סרטן רירית הרחם ראשוני-מתקדם או חוזר, במיוחד במטופלות עם גידולים מסוג dMMR-MSI-H.

דוסטרלימאב הינו מעכב נקודות בקרה חיסוניות (Immune Checkpoint Inhibitor - ICI) אשר מכוון כנגד הקולטן PD-1י(Programmed Cell Death 1). ייתכן שלשילוב בין כימותרפיה ואימונותרפיה תהיה השפעה סינרגיסטית במסגרת הטיפול בסרטן רירית הרחם.

במחקר אקראי מבוקר-אינבו בינלאומי זה שבוצע עם סמיות כפולה במסגרת מחקר פאזה 3 נכללו מטופלות עם סרטן ראשוני של רירית הרם בשלב III או IV או הישנות ראשונה של סרטן רירית הרחם.

הנבדקות הוקצו אקראית ביחס של 1:1 לקבלת דוסטרלימאב (במינון של 500 מ"ג) או אינבו יחד עם קרבופלטין (שטח שתחת עקומת ריכוז-זמן של 5 מ"ג/מ"ל/דקה) ופקליטקסל (במינון של 175 מ"ג/מ² של שטח פני הגוף), בכל שלושה שבועות (למשך שישה סבבי טיפול) ולאחר מכן דוסטרלימאב (במינון של 1000 מ"ג) או אינבו אחת לשישה שבועות למשך שלוש שנים.

התוצאים העיקריים שנבדקו היו שרידות ללא התקדמות המחלה כפי שהוערך על פי RECISTי(Response Evaluation Criteria in Solid Tumors) גרסה 1.1, ושרידות כוללת. גם בטיחות נבחנה במסגרת המחקר.

מתוך 494 נבדקים אשר עברו הקצאה אקראית, ל-118 (23.9%) היו גידולים עם dMMRי(mismatch repair-deficient) ו-MSI-Hי(microsatellite instability-Hight).

תוצאות המחקר הדגימו כי באוכלוסיית dMMR-MSI-H שרידות משוערת ללא התקדמות המחלה כעבור 24 חודשים עמדה על 61.4% (רווח בר-סמך של 95%, 46.3-73.4) בקבוצת הטיפול עם דוסטרלימאב לעומת 15.7% (רווח בר-סמך של 95%, 7.2-27) בקבוצת האינבו (יחס סיכונים עבור התקדמות או מוות של 0.28, רווח בר-סמך של 95%, 0.16-0.5; p<0.001).

באוכלוסיה הכללית, שרידות ללא התקדמות כעבור 24 חודשים עמדה על 36.1% (רווח בר-סמך של 95%, 29.3-42.9) בקבוצת דוסטרלימאב לעומת 18.1% (רווח בר-סמך של 95%, 13-23.9) בקבוצת האינבו (יחס סיכונים של 0.64, רווח בר-סמך של 95%, 0.51-0.8; p<0.001).

שרידות כוללת כעבור 24 חודשים עמדה על 71.3% (רווח בר-סמך של 95%, 64.5-77.1) בקבוצת הטיפול עם דוסטרלימאב לעומת 56% (רווח בר-סמך של 95%, 48.9-62.5) בקבוצת האינבו (יחס סיכונים עבור מוות של 0.64, רווח בר-סמך של 95%, 0.46-0.87).

תופעת הלוואי השכיחה ביותר שאירעה או הוחמרה במהלך הטיפול כללו בחילות (53.9% מהמטופלים בקבוצת דוסטרלימאב ו-45.9% בקבוצת האינבו), התקרחות (53.5% ו-50%, בהתאמה) ועייפות (51.9% ו-54.5%, בהתאמה). תופעות לוואי חמורות היו תדירות ביותר בקבוצת הטיפול עם דוסטרלימאב בהשוואה לקבוצת האינבו.

מסקנת החוקרים היתה כי הוספת דוסטרלימאב למשלב קרבופלטין-פקליטקסל הגבירה באופן מובהק את שיעורי השרידות ללא התקדמות המחלה במטופלות עם סרטן רירית הרחם ראשוני-מתקדם או חוזר. כמו כן, נצפה יתרון משמעותי יותר עבור אוכלוסיית הנבדקות עם גידולים מסוג dMMR-MSI-H.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה