יכולת תקשורת עם מטופלים היא אחד הנושאים הרלוונטיים לפרקטיקה של טיפול פליאטיבי. תקשורת טובה יותר מביאה לטיפול טוב יותר ולשביעות רצון גדולה הן של המטופל והן של הרופא.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Palliative & Supportive Care ביקשו החוקרים להעריך את היעילות של תכנית הכשרה לשיפור יכולות התקשורת של מתמחים (medical residents – MR).

במחקר זה הנוכחי נכללו סך של 86 MR אשר השתתפו בתוכנית בת 6 חודשים לשיפור יכולות התקשורת.

התכנית כללה 3 שלבים: סדנה של 12 שעות של תאוריה ופרקטיקה, תקופה של פרקטיקה אמיתית וסדנה של 4 שעות של סימולציות של מצבי קיצון (בהשתתפות שחקנים). בכל שלב (T0, T1 ו-T2) בוצעה הערכה של המשתתפים באשר לאמון שלהם לגבי יכולתם להתעסק בהיבטים הפסיכוסוציאלי של הטיפול והערכה של רמת הביטחון העצמי של הנבדקים במיומנויות התקשורת שלהם.

תוצאות המחקר הדגימו, כי בין זמן T0 ל-T1, לא נמצא הבדל משמעותי באמון של המתמחים ביכולתם להתעסק בהיבטים הפסיכוסוציאליים של הטיפול הפליאטיבי. רמת האמון של הנבדקים באשר ליכולתם זו השתפרה באופן משמעותי לאחר השלמת התכנית בכללותה. בין זמני T0 ל-T1, רק 7/12 מדדי יכולת תקשורת שהוערכו הדגימו שיפור משמעותי. לאחר השלמת שלב T2, נרשם שיפור בכל 12 התחומים אשר הוערכו ע"י החוקרים.

תוצאות מחקר זה מדגישות את התועלת והחשיבות של קיומה של תכנית הכשרה לרופאים צעירים לטיפוח ושיפור יכולות הטיפול הפסיכוסוציאלי שלהם. ישנה חשיבות מכרעת בשיפור הביטחון העצמי של מתמחים באשר למיומנויות התקשורת שלהם.

התוצאות גם מראות את החשיבות של מבנה ההכשרה. המאפיינים המרכזיים של התכנית המוצעת במחקר זה כוללים מעקב אחר משתתפי התכנית בשלושה שלבים ובמשך 6 חודשים, תוך התמקדות בצורכי המתמחים ותרגול של מקרים קליניים קשים. לכן, מבנה ההכשרה המוצג במחקר זה עשוי להוות מודל מבני לפיתוח של הכשרות אחרות עם מטרות דומות במסגרת של פרקטיקות טיפול נוספות.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה