אדנומות המפרישות TSH הן האדנומות ההיפופיזריות עם השכיחות הנמוכה ביותר, ומטופלים אלה לרוב מתייצגים עם תסמינים של פעילות יתר של בלוטת התריס. כאשר ישנם מטופלים עם שילוב של אדנומה המפרישה TSH ותת תריסיות אוטואימונית, קשה לאבחן את האדנומה בגלל המצב הספציפי והתוצאות של תפקודי התריס בבדיקות מעבדה.

במקרה שמובא בכתב העת BMC Endocrine Disorders מתואר מקרה של אדנומה המפרישה TSH יחד עם תת תריסיות ראשונית.

במקרה מתואר גבר בגיל העמידה אשר התייצג עם גידול סלארי בתהודה מגנטית קרניאלית שבוצעה עקב תסמינים של כאבי ראש. לאחר אשפוזו, אותרה רמה מוגברת של TSH במסגרת מבחנים אנדוקריניים, בעוד שרמות T3 חופשיות ו-T4 חופשיות היו נמוכות. לאחר מכן נחשף הרס מפושט של בלוטת התריס בבדיקת אולטרסאונד.

בהתבסס על המבחנים האנדוקריניים, אובחן המטופל כסובל מתת תריסיות אוטואימונית. לאחר ייעוץ רב מקצועי, הוסר הגידול ההיפופיזרי בניתוח טרנס-נזאלי אנדוסקופי עד שהגידול הוצא בשלמותו, ובפתולוגיה שלאחר הניתוח אושרה אבחנה של אדנומה המפרישה TSH.

בבדיקות אנדוקריניות לאחר הניתוח נרשמה ירידה משמעותית ברמות ה-TSH והוחל טיפול בתת תריסיות האוטואימונית. לאחר 20 חודשי מעקב, חל שיפור משמעותי בתפקודי התריס של המטופל.

מתיאור זה עולה כי כאשר קשה לפרש תוצאות בדיקות תפקודי תריס בעת שלמטופלים אדנומות המפרישות TSH, יש לשקול מעורבות של מחלה ראשונית של בלוטת התריס. שילוב של אדנומה המפרישה TSH ותת תריסיות הוא נדיר וקשה לאבחן אותו ולכן טיפול בגישה רב תחומית יכול לסייע לשפר תוצאים של הטיפול במצבים אלה.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה