מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין יחס קריאטנין לציסטאין C לבין שרידות כוללת (Overall Survival- OS) ושרידות ללא התקדמות (Progression-Free Survival - PFS) במטופלים עם סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal Cancer - CRC) שעברו טיפול ניתוחי.
עוד בעניין דומה
בניתוח נתונים רטרוספקטיבי זה נכללו 975 מטופלים עם CRC שעברו כריתה ניתוחית בין התאריכים ינואר 2012-ינואר 2015. החוקרים השתמשו בעקומה של שלושה נתונים על מנת לתאר את הקשר הלא-לניארי בין PFS/OS לבין יחס קריאטנין/ציסטאין C, במודל רגרסיה על שם COX ועקומת קפלן-מאייר על מנת להעריך את ההשפעה של יחס קריאטנין/ציסטאין C על שרידות של נבדקים עם CRC.
גורמים פרוגנוסטיים עם ערך p של 0.05 ומטה, לפי ניתוח רב-משתני, היו בשימוש לצורך בניית נומוגרמות של פרוגנוזה. עקומה אופיינית למסווג (Receiver Operator Characteristic curve - ROC) שימשה לצורך השוואה בין יעילות הנומוגרמות הפרוגנוסטיות לבין סיווג פתולוגי מסורתי.
תוצאות המחקר הדגימו קשר לניארי שלילי בין יחס קריאטנין/ציסטאין C לבין תוצאי PFS ירודים בחולים עם CRC. מטופלים עם יחס קריאטנין/ציסטאין C נמוך הדגימו PFS ו-OS ירודים בהשוואה לנבדקים עם יחס קריאטנין/ציסטאין C גבוה (PFS:י50.8% לעומת 63.9%, p=0.002;יOS:י 52.5% לעומת 68.9%, p<0.001).
ניתוח רב-משתני הדגים כי נומוגרמות פרוגנוסטיות מבוססות על יחס קריאטנין/ציסטאין C הדגימו תפקוד מנבא טוב, עם מדד התאמה מעל 0.7, אשר יכול לנבא פרוגנוזה של 1-5 שנים.
מסקנת החוקרים היתה כי יחס קריאטנין/ציסטאין C יכול לשמש סמן פרוגנוסטי לניבוי PFS או OS בחולים עם CRC, לתרום לסיווג פתולוגי ויחד עם סמני גידול יכול לסייע בריבוד פרוגנוסטי מעמיק עבור מטופלים עם CRC.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות