עד כה לא הוגדר בבירור מהו ההיקף של השינויים הקוגניטיביים בחולים לאחר אוטם שריר הלב (MI). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך אם היארעות של MI נקשרת עם שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, לאחר תקנון ל-cognitive trajectories מהתקופה הקודמת ל-MI.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה בו נכללו מטופלים מבוגרים ללא רקע של MI, דמנציה או שבץ, אשר השתתפו במחקרים הבאים שנערכו כמחקרי עוקבה מבוססי אוכלוסין בארה"ב בין השנים 1971 עד 2019: Atherosclerosis Risk in Communities Study, Coronary Artery Risk Development in Young Adults Study, Cardiovascular Health Study, Framingham Offspring Study, Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis ו-Northern Manhattan Study.
אנליזת הנתונים נערכה בין יולי 2021 לינואר 2022. חשיפת המחקר הוגדרה כהיארעות של MI, והתוצא הראשוני היה שינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכולל. התוצאים השניוניים היו שינויים בזיכרון ובתפקודים הניהוליים.
התוצאים תוקננו כממוצע (סטיית תקן) ציוני T של 50 (10); הפרש של נקודה אחת ייצג הפרש של 0.1-SD בקוגניציה. מודלים ליניאריים של השפעות מעורבות העריכו את השינויים בקוגניציה בעת ה-MI (שינוי ב-intercept) ואת הקצב של השינויים הקוגניטיביים לאורך השנים שלאחר ה-MI (שינוי בשיפוע), תוך בקרה על ה-cognitive trajectories הקודמים ל-MI וגורמים הקשורים למשתתפים, עם interaction terms לגזע ולמין.
במחקר נכללו בסך הכל 30,465 מבוגרים (גיל [סטיית תקן] ממוצע, 64 [10] שנים; 56% נשים), כאשר ל-1033 מתוכם היה אירוע MI אחד או יותר, ול-29,432 לא היה כלל אירוע של MI. תקופת המעקב החציונית עמדה על 6.4 שנים (טווח בין-רבעוני, 4.9-19.7 שנים).
ממצאי המחקר הדגימו כי היארעות של MI לא נקשרה עם ירידה חריפה בתפקוד הקוגניטיבי הכולל (0.18 - נקודות; רווח בר-סמך של 95%, -0.52 עד 0.17 נקודות), בתפקודים הניהוליים (0.17 - נקודות; רווח בר-סמך של 95%, -0.53 עד 0.18 נקודות), או בזיכרון (0.62 נקודות; רווח בר-סמך של 95%, 0.07 - עד 1.31 נקודות).
עם זאת, בהשוואה לחולים ללא רקע של MI, אלו שכן עברו MI הפגינו ירידה מהירה יותר בתפקוד הקוגניטיבי הכולל (0.15 - נקודות בשנה; רווח בר-סמך של 95%, -0.21 עד -0.10 נקודות בשנה), בזיכרון (0.13 - נקודות בשנה; רווח בר-סמך של 95%, - 0.22 עד -0.04 נקודות בשנה), ובתפקוד הניהולי (0.14 - נקודות בשנה; רווח בר-סמך של 95%, -0.20 עד -0.08 נקודות לשנה) לאורך השנים שלאחר ה-MI בהשוואה ל-pre-MI slopes.
אנליזת האינטראקציה הדגימה כי גזע ומין השפיעו על מידת השינוי מבחינת הירידה בתפקוד הקוגניטיבי הכולל לאחר MIי(race × post-MI slope interaction term, P = .02; sex × post-MI slope interaction term, P = .04), עם שינוי קטן יותר בירידה לאורך השנים לאחר MI במשתתפים שחורים לעומת משתתפים לבנים (הפרש בשינוי השיפוע, 0.22 נקודות לשנה; רווח בר-סמך של 95%, 0.04-0.40 נקודות לשנה) וכן בנשים לעומת בגברים (הפרש בשינוי השיפוע, 0.12 נקודות לשנה; רווח בר-סמך של 95%, 0.01-0.23 נקודות לשנה).
לסיכום, תוצאות החוקרים, אשר מתבססות על נתונים מאוגמים משישה מחקרי עוקבה שונים, הדגימו כי אמנם היארעות של MI לא נקשרה עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי הכולל, בזיכרון או בתפקודים הניהוליים בעת האירוע, אך היארעות של MI נקשרה עם הידרדרות מהירה יותר לאורך זמן בתפקוד הקוגניטיבי הכולל, בזיכרון ובתפקודים הניהוליים.
החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם מצביעים על כך שמניעה של MI עשויה להיות חשובה מבחינת בריאות המוח לטווח הארוך.
תגובות אחרונות