מטרת המחקר היתה להשוות את הסיכון להתפתחות הפרעות מבניות משמעותיות בעובר בין נבדקות עם סוכרת סוג 2 המטופלות עם מטפורמין לעומת אינסולין.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה זה נכלל מידע מתוך מרשם לאומי של ארבע מדינות נורדיות על אודות יילודים חיים ונפלים שנחשפו למטפורמין או אינסולין במהלך תקופת התפתחות האיברים שבטרימסטר הראשון להריון. קריטריוני הוצאה עיקריים כללו: סוכרת סוג 1, תסמונת שחלות פוליציסטיות, טיפולי פוריות וחשיפה לתרופות נוספות עבור סוכרת. יחסי סיכונים מתוקננים ורווחי בר-סמך של 95% נבחנו עבור התפתחות הפרעות מבניות בלב.
מבין 3,734,125 יילודים באוכלוסייית המקור, 25,956 נחשפו למטפורמין או לאינסולין במהלך הטרימסטר הראשון להריון ונכללו במחקר 4,023 הריונות יחיד.
תוצאות המחקר הדגימו כי הפרעה מבנית זוהתה עבור 147 מתוך 3,145 (4.7%) מהנבדקים שנחשפו למטפורמין (בלבד או יחד עם אינסולין) לעומת 50 מתוך 878 (5.7%) שנחשפו לאינסולין בלבד (יחס סיכונים של 0.84, רווח בר-סמך של 95%, 0.46-1.54).
127 יילודים מתוך 2,852 שנחשפו למטפורמין בלבד (4.4%) ו-20 מתוך 293 שנחשפו למטפורמין בנוסף לאינסולין (6.8%) התייצגו עם הפרעה מבנית. לא נצפתה עלייה בסיכון המתוקנן להופעת הפרעה מבנית בנבדקים שנחשפו למטפורמין בלבד (0.83, רווח בר-סמך של 95%, 0.44-1.58) או שילוב של מטפורמין ואינסולין (0.98, רווח בר-סמך של 95%, 0.56-1.69) בהשוואה לאלה שנחשפו לאינסולין בלבד.
הסיכון היחסי להופעת הפרעה מבנית בלב עמד על 1.01 (רווח בר-סמך של 95%, 0.55-1.84) עבור חשיפה כלשהי למטפרומין, 0.92 (רווח בר-סמך של 95%, 0.47-1.81) עבור חשיפה למטפורמין בלבד ו-1.72 (רווח בר-סמך של 95%, 0.76-3.91) עבור חשיפה למטפורמין ואינסולין יחד.
מסקנת החוקרים היתה כי לא נמצאו ראיות לכך שנטילה של מטפורמין במהלך הטרימסטר הראשון להריון מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעות מבניות בעובר, בהשוואה לאינסולין. יש לנתח תוצאות אלו בזהירות, כיוון שחסר מידע על אודות השליטה הגליקמית של הנבדקות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות