מסיפור מקרה אשר פורסם לאחרונה עולה כי בחולים עם מחלות אוטואימוניות קיימות, על הרופאים לשקול היטב את היעילות הצפויה והרעילות הפוטנציאלית של התחלת טיפול עם ICIs.
עוד בעניין דומה
מעכבי נקודת בקרה חיסונית (Immune Checkpoint Inhibitors – ICIs) חוללו מהפכה בטיפול בסרטן. עם זאת, השימוש בהם הוגבל בחולים עם מחלות אוטואימוניות קיימות, וזאת עקב חששות לגבי סיכון מוגבר לתופעות לוואי חיסוניות (immune related – Adverse Events – irAEs).
במאמר שפורסם בכתב העת BMC geriatrics, דווח על מקרה של מטופל בן 71 עם אדנוקרצינומה של הריאות בשלב IV והיסטוריה של אנמיה המוליטית מתווכת משלים בזמן רמיסיה.
לאחר קבלת מנה בודדת של פמברוליזומאב, חווה המטופל אנמיה המוליטית חוזרת ומסכנת חיים, טרומבוציטופניה דה-נובו, שלשולים, דלקת בשריר הלב ופגיעה חריפה בכליות.
בדיקות מעבדה אישרו את האבחנה של תסמונת אוון, עם PAIgG חיובי ובדיקת אנטיגלובולין ישירה חיובית.
טיפול עם methylprednisolone תוך ורידי במינון של 2 מ"ג/ ק"ג הביא לתגובה חיובית, עם פתרון של התסמינים והתאוששות מהירה של תפקוד הכליות. הגורם הסביר להיפופרפוזיה פרה-רנאלית (אשר הוכח על ידי יחס BUN לקריאטינין של 48.1), המוביל לפגיעה טובולרית חריפה, יוחס לשלשול על רקע פמברוליזומאב.
מקרה זה ממחיש הישנות מסכנת חיים של אנמיה המוליטית אוטואימונית מתווכת-משלים, הנגרמת על ידי ICIs. בחולים עם מחלות אוטואימוניות קיימות, על הרופאים לשקול היטב את היעילות הצפויה ואת הרעילות הפוטנציאלית לפני התחלת טיפול עם ICIs. בנוסף, התרחשות של פגיעה כלייתית חריפה במהלך טיפול עם ICIs מוסיפה מורכבות ודורשת אבחנה מבדלת זהירה.
מקור:
תגובות אחרונות