לחולים עם הלם לבבי (cardiogenic shock – CS) על רקע תסמונת כלילית חריפה (acute coronary syndrome – ACS) ועם/ ללא דום לב (Cardiac Arrest – CA) במקביל, עשויה להיות פרוגנוזה שונה. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The American Journal of Cardiology, ביקשו החוקרים להשוות מאפיינים קליניים ותוצאים של חולים עם CS משני ל-ACS עם ובלי דום לב במקביל.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר התקיים במספר מרכזים באוסטרליה (2014-2020), נכללו סך של 1,573 חולים עם CS הקשור ל-ACS עם (n = 804, 51%)/ בלי (n = 769, 49%) CA אשר עברו התערבות כלילית מלעורית. התוצא העיקרי של מחקר זה היה אירועי MACCEי(major adverse cardiovascular and cerebrovascular events) ב-30 יום, ובכללם תמותה, אוטם שריר הלב, פקקת סטנט, צורך ברה- וסקולריזציה ושבץ מוחי. תמותה ארוכת טווח הושגה מאינדקס התמותה הלאומי.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לקבוצה ללא CA, קבוצת CA היתה צעירה יותר (62 לעומת 69 שנים, p <0.001) ובעלת פחות מחלות נלוות. מטופלים עם CA סבלו בתדירות גבוהה יותר מאוטם שריר הלב עם עליות ST (92% לעומת 86%), מעורק קדמי יורד שמאלי סתום (43% לעומת 33%) ומפגיעה כלייתית טרום-פרוצדורלית חמורה (49% לעומת 42%) (כולם עם p <0.001). לאחר התאמה נמצא כי CA מעלה את הסיכון ל-MACCE ב-30 יום ב-45% (יחס סיכויים 1.45, רווח בר-סמך 95%: 1.05-2.00, p = 0.024).
לקבוצת CA היו תוצאי MACCE ותמותה גבוהים יותר ב-30 יום (55% לעומת 42%, p <0.001 ו-52% לעומת 37%, p <0.001, בהתאמה). השרידות בשלוש שנים היתה נמוכה יותר בקבוצת CA (43% לעומת 52%, p <0.001). רגרסיית קוקס הדגימה כי CS עם CA קשור סיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך (יחס סיכונים: 1.19, רווח בר-סמך 95%: 1.00-1.41, p = 0.055).
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב חולים עם CS על רקע ACS, היארעות של CA מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לתמותה בטווח הקצר עם אפקט גם על תמותה ארוכת טווח. ללא קשר לסטטוס CA, ניצולי CS הם בעלי סיכון מוגבר לתמותה ארוכת טווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות