טיפול בשיטת זילוף מתמשך של אינסולין תת-עורי (Continuous subcutaneous insulin infusion - CSII) עבור נבדקים עם סוכרת סוג 1 נעשה נפוץ יותר ויותר. שכיח לראות הפרעות באתר ההזרקה, אך מעט ידוע על השינויים המתרחשים בעור בעקבות שימוש במשאבת אינסולין. בעזרת טומוגרפיה אופטית לא פולשנית (Optical Coherence Tomography - OCT), OCT אנגיוגרפיה (OCT angiography - OCTA) וביופסיות עור החוקרים העריכו את השינויים העוריים המתרחשים בעקבות הזלפה כרונית של אינסולין.
עוד בעניין דומה
במחקר חתך זה בוצע OCT עם אורך גל מרכזי של 1,310 ננומטר ורוחב רצועה של 100 ננומטר מיד לפני ביצוע ביופסיות עור משלושה אתרים: אתר ההזרקה הנוכחי (כאשר סט העירוי הוצע לצורך ביצוע הבדיקות), אתר ההזרקה הקודם (כאשר הסט הוסר ממנו שלושה ימים טרם ביצוע הביופסיה) ואתר בריא שלא הוזרק אליו אינסולין בעבר בכלל לצורך מקרה ביקורת.
תוצאות המחקר הדגימו כי OCT ו-OCTA זיהו מאפיינים של דלקת מוגברת ועלייה בצפיפות כלי דם באתרי הזרקה בהשוואה לאתרי ביקורת. ניתוח היסטולוגי של נקודות הזרקה הדגימו שינויים במבנה העור הכוללים הצטלקות, דלקת (כולל עליה בריכוז אאוזינופילים בעור) ונמק שומני. צביעה אימונוהיסטוכימית הדגימה הבדלים בין אתרי ההזרקה לבין אתרי הביקורת בהקשר של ILGF-I ופקטור גדילה משתנה β3י(Transforming Growth Factor β3).
מסקנת החוקרים היתה כי ממצאים אלה תומכים בריגוש אלרגי כתגובה אפשרית באתרי CSII. המועמדים העיקריים לעידוד תגובה זו כוללים חומרים משמרים הנמצאים באינסולין, חומרי פלסטיק ודבק הנמצא בשימוש בתהליך הייצור. התגובה הדלקתית הנגרמת בעקבות תגובות אלרגיות שכיחות אלו עלולות לגרום לשינויים ברקמות אשר גורמות לממצא השכיח של כשלון אתר ההזרקה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות