במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת RMD open, מטרת החוקרים היתה להעריך האם חולי דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) עם השמנת יתר היו בעלי סיכוי נמוך יותר להגיע להפוגה או לפעילות מחלה נמוכה (LDA).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו נתונים מה-ReFlaP, מחקר עוקבה בינלאומי רב מרכזי שגייס מטופלים מבוגרים עוקבים המאובחנים עם PsA (משך מחלה ≥ שנתיים) מ-14 מדינות שונות. במסגרת המחקר נאספו נתוניהם הדמוגרפיים של החולים, וכן נתונים קליניים, רישום תחלואה נלוות, ותוצאים בדיווח המטופלים.
הפוגה/LDA הוגדרה כפעילות מחלה נמוכה מאוד (VLDA: Very Low Disease Activity)/פעילות מחלה מינימלית (MDA: minimal disease activity), Disease Activity in PSoriatic Arthritis (DAPSA) ≤4/≤14, או על סמך דעתם של המטופלים.
השמנת יתר הוגדרה על סמך דיווח הרופא/ה, ו/או אינדקס מסת גוף ≥30 קילוגרם/מטר רבוע. החוקרים העריכו את הקשר בין השמנת יתר לבין רמיסיה/LDA עם תקנון במודלי רגרסיה מרובי משתנים.
מנתוני החוקרים עולה כי מתוך 431 חולים בסך הכל (49.3% נשים), 136 (31.6%) סבלו מהשמנת יתר. באפיון קבוצת המטופלים עם השמנת יתר נמצא כי הקבוצה מנתה שיעור גבוה יותר של נשים וכי קבוצה זו התאפיינה עם מטופלים מבוגרים יותר, בעלי מספר גבוה יותר של מפרקים רגישים ואנתזיטיס (enthesitis), סבלו יותר מכאב, וכן הראו נתונים גרועים יותר מבחינת התפקוד הגופני ואיכות החיים הקשורה לבריאות.
עוד עולה מתוצאות המחקר כי חולים עם השמנת יתר הראו סבירות נמוכה יותר ל-VLDA; הפוגה של DAPSA ו-MDA, עם יחסי סיכויים מתוקננים של 0.31 (רווח בר-סמך של 95%, 0.13 עד 0.77); 0.39 (רווח בר-סמך של 95%, 0.19 עד 0.80) ו-0.61 (רווח בר-סמך של 95%, 0.38 עד 0.99), בהתאמה. עם זאת, שיעורי DAPSA-LDA והפוגה/LDA בדיווח המטופלים היו דומים עבור חולים עם השמנת יתר, ואלו ללא השמנת יתר.
לסיכום, חולי PsA הסובלים מהשמנת יתר נלווית הראו סיכון נמוך יותר פי 2.5-3 להגעה להפוגה/LDA לפי הציונים המרוכבים, ובהשוואה לחולים שאינם עם השמנת יתר. עם זאת, שיעורי ההפוגה/LDA בהערכת המטופלים היו דומים בין הקבוצות. החוקרים מסכמים כי חולי PsA הסובלים מהשמנת יתר נלווית עשויים להראות פרופיל מחלה שונה וייתכן כי נדרשת התייחסות וטיפול פרטני בקבוצה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות