חולים עם השמנת יתר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS, Acute respiratory distress syndrome). ישנם מרכזים רפואיים הרואים בהשמנת יתר התווית נגד יחסית לשימוש בחמצון חוץ גופי (ECMO, Extracorporeal membrane oxygenation), וזאת על אף המגמה החיובית של שימוש בשיטה זו לטיפול בסינדרום באוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין השמנת יתר לתמותה בחולים עם תסמונת מצוקה נשימתית חריפה המטופלים עם חמצון חוץ גופי.
מחקר עוקבה בינלאומי, רב מרכזי זה, בוצע באופן רטרוספקטיבי. במחקר הוערך הקשר בין השמנת יתר, שהוערך על ידי מדד מסת גוף (BMI, Body mass index) ≥ 30 ק"ג/מטר2, לבין תמותה בטיפול נמרץ של חולים שטופלו בחמצון חוץ גופי לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה. הניתוח בוצע על ידי רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית מתוקנת ובאמצעות התאמת ציון נטייה.
מתוך 790 חולים עם תסמונת מצוקה נשימתית חריפה שטופלו בחמצון חוץ גופי, 320 היו עם השמנת יתר. מתוך אלה, 24% מתו בטיפול נמרץ, בהשוואה ל-35% מהחולים ללא השמנת יתר (רמת מובהקות < 0.001).
תוצאות המחקר הדגימו כי השמנת יתר היתה קשורה לתמותה נמוכה יותר בטיפול נמרץ (רמת מובהקות = 0.018). כאשר נבדק כמשתנה רציף, מדד מסת גוף גבוה יותר נמצא קשור לתמותה נמוכה יותר בטיפול נמרץ (רמת מובהקות = 0.023). יתר על כן, בהתאמת ציון נטייה של 199 חולים עם השמנת יתר ל-199 חולים ללא השמנת יתר, חולים עם השמנת יתר היו בעלי הסתברות נמוכה יותר למות בטיפול נמרץ (רמת מובהקות = 0.007).
לסיכום, בקרב חולים המקבלים חמצון חוץ גופי לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אלה עם השמנת יתר היו בעלי תמותה נמוכה יותר בטיפול נמרץ מאשר חולים ללא השמנת יתר. כתוצאה מכך, הנתונים תומכים בהתאמת הגישה כי השמנת יתר לא אמורה להיחשב כהתוויית נגד לחמצון חוץ גופי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות