במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology מטרת החוקרים היתה להעריך את היארעות חסימה חדשה של עורק הרשתית (RAO: retinal artery occlusion) ושל וריד הרשתית (RVO: retinal vein occlusion) לאחר אבחנה של מחלת הקורונה או קבלת חיסון לקורונה, תוך השוואת ההיארעות עם האוכלוסיה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים מקוריאה ערכו מחקר עוקבה ארצי מבוסס אוכלוסיה במסגרתו סיווגו 8,418,590 חולים מעוקבה ארצית מבוססת אוכלוסיה, וחילקו אותם לקבוצת ביקורת, קבוצת מחלת הקורונה וקבוצת חיסון לקורונה.
החוקרים חישבו את ההיארעות המצטברת של RAO ו-RVO בקבוצות 1 (ביקורות), 2 (מחלה) ו-3 (חיסון) בשיטת קפלן-מאייר. כמו כן, החוקרים חישבו את יחסי הסיכונים ורווח בר-סמך של 95% בהתבסס על Poisson distribution עבור RAO ו-RVO לפי כל קבוצה ותת קבוצה תוך שימוש במודלים הפרופורציונליים של קוקס עם קבוצה 1 כנקודת ההתייחסות.
בנוסף, החוקרים ערכו אנליזה של משתנה בודד ומרובת משתנים עבור גורמי הסיכון של RAO ו-RVO בהתאם לכל תת קבוצה. תוצא המחקר היה ההיארעות המצטברת והסיכונים להיארעות של RAO ו-RVO החל מתאריך המדד ועד ליום 60 למחקר.
בתוצאות האנליזה מרובת המשתנים לא נצפתה עלייה מובהקת בסיכון ל-RAO או ל-RVO לאחר קבלת חיסון לקורונה או בעקבות מחלת הקורונה אצל גברים ונשים כאחד. התוצאות הללו נצפו בעקביות ובתנאים שונים במסגרת אנליזות רגישות.
באנליזה של תת קבוצות נמצא כי אלה אשר חוסנו לפני ההדבקה לא הראו עלייה מובהקת בסיכון ל-RAO או ל-RVO בהשוואה לקבוצת הביקורת, בשני המינים. כמו כן, באנליזת תת קבוצות על חולים מחוסנים נמצא כי יחסי הסיכונים של RAO ו-RVO עבור סוגים שונים של חיסונים לא הדגימו עלייה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עם זאת, נצפה חריג בקרב נשים שקיבלו את החיסון mRNA-1273, והראו יחס סיכונים גבוה יותר ל-RAO (4.65; רווח בר-סמך של 95% 1.27–17.03; p = 0.021).
לסיכום, במהלך תקופה של 60 יום מעת הדבקה בקורונה או קבלת חיסון, אירועי RAO ו-RVO נצפו לעתים רחוקות בלבד. החוקרים מציינים כי לא נצפתה עלייה ביחס הסיכונים ל- RVO או ל-RAO ביחס לתחלואה בקורונה או לקבלת חיסון לקורונה, למעט עלייה אפשרית ביחס הסיכונים ל-RAO בנשים שקיבלו את החיסון mRNA-1273, אשר עבורן ההיארעות הגולמית היתה נמוכה ביותר. החוקרים מציינים כי יש צורך בהמשך המחקר בנושא לצורך אימות תוצאה זו.
מקור:
תגובות אחרונות