גבולות כריתה חיוביים לאחר ניתוח משמר שד הם מקושרים לתוצאים אונקולוגיים ירודים ודורשים ביצוע של ניתוח חוזר. במחקר זה החוקרים ביקשו להעריך את היעילות של טיפול קרינתי במינון גבוה עבור גבולות חיוביים, על ידי השוואה בין נבדקות עם גבולות ניתוח חיוביים לבין אלו עם גבולות שליליים.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו 550 נבדקות אשר טופלו עם טיפול קרינתי אדג'ובנטי לאחר ניתוח משמר שד שבוצע עבור סרטן שד פולשני בין השנים 2013-2019. EQD2י(Equivalent Dose in 2 Gy fractions) הכולל שניתן למיטת הגידול היה 65.81-66.25 גריי עבור ניתוח עם גבולות חיוביים לעומת 59.31-61.81 גריי עבור גבולות שליליים. החוקרים בחנו את ההבדל בשיעורי ההישנות המקומית בין קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר תקופת מעקב חציונית של 58 חודשים, שיעורי ההישנות המקומית הגולמיים עמדו על 7.3% עבור קבוצת הנבדקות עם גבולות ניתוחיים חיוביים (n=55) לעומת 2.4% בקבוצת הנבדקות עם גבולות ניתוחיים שליליים (n=495).
עבור כלל העוקבה, גבולות ניתוחיים חיוביים נמצאו קשורים לשיעורי הישנות מקומית גבוהים, ללא מובהקות סטטיסטית (p=0.062).
מבין הנבדקות הצעירות מגיל 60 שנים, נבדקות עם גבולות חיוביים הדגימו שיעורי שרידות לחמש שנים ללא הישנות מקומית נמוכים באופן מובהק בהשוואה לנבדקות עם גבולות שליליים (89.16% לעומת 97.57%; p=0.005). לעומת זאת, לא נצפה הבדל בשיעורי השרידות לחמש שנים ללא הישנות מקומית עבור נבדקות מעל גיל 60 שנים עם וללא גבולות חיוביים (100%, לעומת 94.38%; p=0.426).
מסקנת החוקרים היתה כי גבולות חיוביים אינם מקושרים לשליטה מקומית ירודה עבור נבדקות מבוגרות לאחר הקרנה במינונים גבוהים. יש לבצע עוד מחקרים פרוספקטיביים על מנת לאשש ממצאים אלה.
מקור:
תגובות אחרונות